מבולבלת ומבינה שאין לי מה לעשות עם התואר שלמדתי, מה כדאי ללמוד עם תמורה בסוף?

טוב היי, בת 21 אחרי שנתיים שירות לאומי ושנה לימודי תואר חינוך מיוחד ולשון במכללה.
שנים רציתי ללמוד עו"ס או פסיכולוגיה אבל הבנתי שבעו"ס אין כסף (אחותי סיימה תואר שני ואומרת כך ועוד רבים וטובים מהתחום).
חשבתי על פסיכולוגיה ואז הבנתי שאין לי מה לעשות עם התואר כל כך ללא תואר שני בתחום ומאוד מאוד קשה להתקבל לתואר שני וזה לוקח שנים של עבודה קשה.
ירדתי מהתחום, זה לא בשבילי הלימודים בלי חיים.
ניסיתי להבין מה הכי קרוב לחלום שלי לשבת בקליניקה שקטה ורגועה ולנסות לעזור לאנשים לפתור את הבעיות שלהם על ידי ניתוח הסיטואציות שלהם...הבנתי שהכי קרוב זה עו"ס קליני. הבנתי שהדרך אליו זה או תואר ראשון עו"ס, או תואר ראשון חינוך מיוחד ומשם השלמה קטנה לתואר שני עוס קליני. אחלה! אמרתי שאלך לתואר ראשון חינוך מיוחד סתם כי עו"ס זה להתחיל את המקצוע בלי תנאים ככ טובים ובלי שכר הוגן, ובחינוך מיוחד המצב קצת יותר טוב. וגם כדי שיהיה לי עוד תואר ביד מקסימום, הוראה תמיד נחמד בכיס...התחלתי את התואר במטרה לא להיות מורה אלא להמשיך לעוס אחר כך. ושילבתי לשון כי ב"ה יש לי שכל ומוטיבציה ואמרתי לעצמי שאם כבר תואר בחינוך, אלך למקצוע הכי מבוקש בהוראה שזה לשון או מתמטיקה. הקיצר, עוד מעט אני מסיימת שנה ופתאום קולטת שלא מעניין אותי בכלל מה שאני לומדת, שאין לי מוטיבציה, ושמבירור מקיף יותר יהיה לי המון המון השלמות כדי להמשיך לעוס קליני תואר שני אם בכלל.
החלטתי לשנות כיוון ולעזוב בסוף השנה את הלימודים כי למה שאסיים עוד 4 שנים ואז אקלוט שסתם בזבזתי אותם ואין לי מה לעשות עם התואר?!
אז שוב אני בצומת דרכים. משתגעת ולא יודעת מה ללמוד. מכל הבחינות. מספרת לכם את הנתונים שלי ואולי תעזרו לי להתפקס סוף סוף.
אז ככה: שכל ב"ה יש. ואין לי בעיה ללמוד והרבה אם יש תמורה בסוף...אוהבת מאוד אנשים ויודעת להתחבר בקלות, לקלוט אנשים ולעזור להם. עלה לי כיוונים של אדריכלות ותקשורת. סתם כי מעניין אותי עוד תחומים רבים. חשוב לי שאחרי הלימודים יהיה לי עבודה יחסית מסודרת ומכובדת. אם תנאים סבבה ושכר סביר..ושיהיה לאן להתקדם. קצת מתוסכלת.
תודה לכם!!