בודד ומיואש תקופה ארוכה וכל היום בבית בלי חשק לצאת

טוב זאת פריקה רצינית,
אני בן 18 , ועד גיל 16.5 הכל היה מצויין .. היו חברים והרבה , מתקשרים כל היום מה בוקר עד הערב והייתי יוצא המון, אבל בנות וידידות תמיד היה נראה משהו שקשה להשיג..אז גם לא היו לי כמעט קשרים עם בנות, יום אחד חבר הכיר לי מישהי וככה נהיינו חברים חצי שנה היה מוושלם !! עשינו הכל ביחד ..ואז כשנפרדנו פשוט שככתי ממנה והמשכתי הלאה ..! הייתי יוצא עם חברים המון היינו יוצאים למסיבות לים לבארים להכלל..
היו מתקשרים אליי ושואלים מה עושים ...או סתם לשאול מה העניינים. עד שפתאום הפסיקו הטלפונים היציאות כמעט והפסיקו.. החברים נעלמו ואז כשהיינו נפגשים פעם ב.. היו מתייחסים אליי אחרת מפעם..התחילו לזלזל בי לא מקשיבים כשאני מדבר לא מתייחסים אליי ! ובחודשים האחרונים אני יושב כל היום בבית לא עושה כלום כל היום במחשב או יוצא סיבוב על האופנוע לבד..אין עם מי לדבר אשים לא מצליחים להתחבר אליי כי זה מה שאני משדר חוסר ביטחון וביישנות ומין התרגלתי להיות עם עצמי..אני לא מצליח לייצר קשרים חדשים כי אני כל היום בבית ואין לי חשק גם לצאת...נמאס לי גם כשמישהו מתקשר פתאום הוא צריך טובה.. ושאני מתקשר עושים טובה שעונים ומדברים בלי חשק.. לא יודע מה לעשות איך להעלות את הביטחון העצמי והדימוי העצמי שאני לא יתבייש ושאני ירגיש שלם עם עצמי.. תמיד אבל תמיד יש לי מחשבות בראש שמבלבלות לי את כל היום ככה שיוצא שאולי יש לי איזה משהו קטן לעשות ( לדוגמא ללכת לרופא ) אני מרגיש לחוץ וזה..ובסוף אני לא הולך כי " לא היה זמן"
מה לעשווות תוודה לעונים !!!!