מוכנה לשלם בשביל נעלי חיר! איך לעזאזל אני משיגה? זה פשוט לא הוגן!

אז ככה, אני 3 חודשים בצבא, התגייסתי לגיוס כללי, הייתי אמורה להיות ג׳ובניקית כלשהי, הייתי טובה בטירונות, התעקשתי למשהו מעבר.. רציתי יותר, קיבלתי מדריכת חיר. הכל טוב ויפה התחלתי את הטירונות/קורס, עם מדי א׳ נשים ונעלי נשים... ומעבר לכאב הפיזי של האימונים היבשים, הריצות, השטח, המסעות, וכל המגבלה הענקית והחוסר נוחות בעליל המתלווה לתפקוד עם נעליים כאלו שממש? אבל ממש לא בנויות לדבר הזה, זה ממש הבדיל אותי מהשאר.. כולם תמיד שאלו מה מו מי.. זה הרגשה ממש רעה שאני נראת ככה. לא שייכת, לא קשורה. הנעל נקרעה לחלוטין, מסעות אני עושה עם נעלי ספורט וזה הרס לי כבר 2 זוגות, וזה לא נוח ולא כייף... בלוז רגיל אני עם נעליים קרועות, צוחקים עליי שאני נראת ענייה/הומלסית.. צועקים לי דברים בבסיס... כאילו שזה בשליטתי.. זה השפלה שאין לי דרך לתאר, ללכת עם הדבר הכי בסיסי שיש, נעל, שקרועה לחתיכות, ועוד בצהל.. דיברתי עם הסגל הם מודעים למצב ואומרים שזה בטיפול. היום הסמל הביא לי נעליי ג׳וב של גברים, משומשות, מסריחות, מגעילות.. ואמר לי להיות איתם בבסיס. על א׳ אני יוצאת עם נעל קרועה. (א׳ של נשים, נעליי נשים..) הנעל הזאת מסריחה.. לא שלי... לא נוחה, מבדילה אותי מהשאר שוב.. אבל נושכים שפתיים. זה זמני,זה צהל.. רק עד שאני אהיה מדריכת חיר מוכשרת שזה עוד חודשיים. הקטע שנודע לי היום שבנות עם סיפור דומה כבר חצי בתפקיד עם נעליים קרועות, בלויות ולא מתאימות לדיגום. חופשי דוח מ׳צ.. מה לא. זה פשוט לא הוגן.. ונמאס לי לסמוך עלייהם, על הסגל. הם לא יביאו לי, ואני סובלת מהחוסר נוחות, נעליים קרועות בתחנה מרכזית, חופשי צוחקים עלי, וזה לא נוח ולא משהו שבאלי שימשיך. אין לי קשרים בצבא בכלל, שום ידיד לוחם/ג׳ובניק באפסנאות שיסדר לי אז החלטתי לשאול דרך האינטרנט. אני באמת מוכנה לשלם 500/600 שקל לאדם שישיג לי נעליי חיר שחורות מידה 38. כמובן שהוא לא יראה את הכסף עד שהנעל אצלי ביד (אני לא סתומה) ואין לי מה לרמות... באמת שרמת ההשפלה הגיאה לשיאה היום, והרגל שלי פצועה ומדממת ולא עומדת בזה. עזרה..מישהו...