הבן שלי חייל משוחרר ולא מוצא את עצמו, איך אפשר לעזור לו? לאן לפנות?

תודה על העצות, אכן הוא סובל מבעית קשר שמטופלת כבר מחטיבת הבניים. עם פסיכולוג הוא לא משתף פעולה. לאבחון תעסוקתי לא כל כך רצה ללכת ולא הצלחתי לדחוף אותו שילך. לגבי וילמה הביקורת שלך מדוייקת די "סירסתי" אותו בחינוך שלי ושל אשתי וכל הזמן דאגנו ועשינו עבורו הכול הבעיה שעכשיו מאוחר מדי. אנחנו תומכים בו ודחפנו אותו להשלים בגרויות אבל הוא לא הצליח במבחנים וירד מזה. דווקה הריחוק בארץ אחרת וההתמודדות עם שפה ולהסתדר לבד עם עבודה ומה לעשות חשבתי שזה יוריד לו את האסימון שצריך להתבגר ולהמודד יותר עם החיים.
מקווה שאולי יראה או ישמע על משהוא שמעניין אותו בארצות הברית ואולי ירצה ללמוד את זה אני מדבר על מקצוע שלומדים בעבודת כפיים.או כשוליה של משהוא שאחר כך יוכל לעסוק בזה. התחושות שהוא משדר שאנחנו מדברים שלא טוב לו ושהוא מסכן ואנחנו נקרעים מצער ואחר כך רואים תמונות בפייסבוק שהוא לכאורה מבלה כך שאני משער שהוא עושה הפרד ומשול במידע שהוא מעביר אלינו ושהמצב שלו לא כל כך נורא כמו שהוא מתאר. הבעיה שהזמן עובר הוא כאמור כבר בן 24 ואני לא רואה שהוא הולך לכיוון כלשהוא האם זה נורמאלי לדור שלו?

תודה על העצות, אכן הוא סובל מבעית קשר שמטופלת כבר מחטיבת הבניים. עם פסיכולוג הוא לא משתף פעולה. לאבחון תעסוקתי לא כל כך רצה ללכת ולא הצלחתי לדחוף אותו שילך. לגבי וילמה הביקורת שלך מדוייקת די "סירסתי" אותו בחינוך שלי ושל אשתי וכל הזמן דאגנו ועשינו עבורו הכול הבעיה שעכשיו מאוחר מדי. אנחנו תומכים בו ודחפנו אותו להשלים בגרויות אבל הוא לא הצליח במבחנים וירד מזה. דווקה הריחוק בארץ אחרת וההתמודדות עם שפה ולהסתדר לבד עם עבודה ומה לעשות חשבתי שזה יוריד לו את האסימון שצריך להתבגר ולהמודד יותר עם החיים. מקווה שאולי יראה או ישמע על משהוא שמעניין אותו בארצות הברית ואולי ירצה ללמוד את זה אני מדבר על מקצוע שלומדים בעבודת כפיים.או כשוליה של משהוא שאחר כך יוכל לעסוק בזה. התחושות שהוא משדר שאנחנו מדברים שלא טוב לו ושהוא מסכן ואנחנו נקרעים מצער ואחר כך רואים תמונות בפייסבוק שהוא לכאורה מבלה כך שאני משער שהוא עושה הפרד ומשול במידע שהוא מעביר אלינו ושהמצב שלו לא כל כך נורא כמו שהוא מתאר. הבעיה שהזמן עובר הוא כאמור כבר בן 24 ואני לא רואה שהוא הולך לכיוון כלשהוא האם זה נורמאלי לדור שלו?