מה עושים במצב של התמכרות לקוקאין של קרוב משפחה בחו"ל?

שלום לכולם, נתחיל בזה שאני מידי פעם עוקב פה ונהנה לקרוא
את ההתכתבויות של האנשים ולפעמים מחכים גם מהעיצות.

מעולם לא כתבתי על בעיה , רק שהבוקר פתאום נתקפתי בבהלה
ואין לי עם מי להתייעץ כי הנושא הוא רגיש.

נתחיל בזה שלא מדובר בי, אלא על בן דודה שלי שקטן ממני .
אני 34 הוא 28 .

קצת רקע לפני כי אי אפשר לכתוב פה מגילות, אבל חייבים כדי שתוכלו לייעץ.

הבחור הזה בא מבית די הרוס .
שני הוריו השתמשו בסמים כשהיה ילד ממש ממש קטן (זה לא היה לידו! זה אני יודע
בוודאות!!
בגיל 10 הם כבר נגמלו, ומאז לא היה משהו מיוחד.
הוריו התגרשו אחרי כמה שנים שהיה בין 13-14 . הוא גר עם אביו.
והוא היה רב המון עם איתו ,
למרות שמבחינתו הוא המודל שלו וכל מילה שלו היא קדושה, הוא מרדן ולימים הם פשוט ניתקו את הקשר וכך הילד מצא את עצמו לא ממש במסגרות.
ללא אם, ללא אב וללא משפחה תומכת ואוהבת.בקיצור לא פשוט בכלל.

הילד גדל וגדל ולא כל כך מצא את עצמו בארץ.
היות ויש לו אזרחות אמריקאית (נולד שם), אז מתישהו בגיל 23-24 הוא נסע לחול
עבד שם קצת , החליף עבודות--מילצר שם, עבד כסבל, עבד בבגדים, עשה כמעט הכל.... קשה לו להתמיד למרות שמאוד אהב כסף.

הוא גם היה די מכור להימורים והבנתי שהיה חייב פה הרבה כספים ולכן אולי
זו הסיבה שהחליט ״לעזוב״---- אין לי מושג מעולם לא שאלתי אם זו הסיבה.
להמר אני יודע שהיה מכור .
בקיצור, לילד בן 23-24-25 זה פשוט נורא.

מפה לשם, אנחנו מידי פעם בקשר בשנים האלה שהוא שם.
יוצא לנו לדבר פעם בחודשיים, שלושה חודשים, זה יכול לקרות גם
פעם בחצי שנה (הוא לא בקשר עם אף אחד מהמשפחה בעצם).
הוא חי לו כבר 7-6 שנים בניו יורק (אין לי מושג מה עושה שם... אומר לי כל מיני
דברים - בית קפה, פאבים, מנהל פה, עובד שם......אבל לך תאמין).

מדי פעם הוא בא פה לביקורים , לאירועים....
מבין כל האנשים איתי הוא הכי כזה פתוח ויכול עוד איכשהו לדבר.
אם תראו אותו הוא פשוט גבר חתיך, גבוה, אין אף בחורה שמורידה ממנו את העיניים.
מדוע אני מספר את זה?
כי בעצם הוא מוקף בהרבה אנשים ובחורות, ולדעתי מי שחושב שזה מה שנותן את האושר בחיים, אז מסתבר שהוא טועה......
כי בסופו של דבר רק אני יודע מה מסתתר מתחת. (הרבה עצבות ואי וודאות).



בקיצור, היום התכתבנו בפייסבוק (אצלי 11 בבוקר בערך אצלו 3 בלילה בערך?)
ואחרי שכתבתי לו שתהיה שנה טובה עם הרבה טוב, עבודה ובלה בלה,
הוא אחרי שעה כתב לי שהמצב שלו ממש ממש לא טוב כרגע בחיים.......
ושאין לו יותר עם מי לדבר על המקום שבו הוא נמצא בחיים ושבבקשה
אני אתקשר אליו אם אני יכול מתישהו.
עוד כתב שהוא היה מת לדבר עם אבא שלו על ״זה״,
רק כי הוא יודע שהוא הבן אדם היחיד שיכול להבין אותו.
אבל הוא יודע שהוא לא יכול לעשות את זה ותמיד הוא יזכיר לו את המשפט
״אמרתי לך״ .......וגם הם בכלל לא מדברים יותר.

אני הייתי לרגע בשוק!! ולא רציתי לחשוב על הגרוע מכל.
שאלתי אותו מה קרה? כי לא הצלחתי להתקשר מהנייד שלי למספר שכתב
(כנראה לא היו כל המספרים עם הקידומת והכל-- אין לי שיחות לחול),

ואז הוא כתב לי שהוא לא יכול כרגע לעצור ולדבר כי יש תמיד משטרות באיזור
(מזכיר לכם ניו יורק 4 בלילה ),והוא פחד שיעצרו אותו, כי הוא שתוי מהתחת
והכי גרוע שהוא אחרי שלקח המון קוקאין.

פה נפל לי הלב לתחתונים!! והרגשתי פשוט עצוב .....:(
פשוט עצוב :(
אני לא יודע לתאר לכם את ההרגשה...
כל הגוף שלי קיבל בבת אחת צמרמורת , וכל החיים של אותו ילד מתוק
שאני כל כך אוהב רצו מולי .
לא יודע להסביר לכם את התחושה--- לשמוע מישהו שאתה כל כך מכיר
אומר לך את המשפט הזה? זה קשה ועצוב .

מדובר בבחור פשוט מדהים, גבוה ,חתיך חכם שיכול היה לעשות כל מה שרצה בחיים!!!
אילו רק היה מאמין בעצמו לאורך השנים.
אבל כנראה שמה שקורה לך בילדות בבית עם ההורים,
דופק לך את הקופסא 15-20 שנה אחריי :(
וזה לא משנה אם אתה חתיך, גבוה, משיג סקס על ימין ועל שמאל,
מטייל בכל העולם--- שבפנים הכל ריק אז הכל מסביב זו תפאורה בלבד.


אז ישר דרשתי ממנו שיתקשר אליי! שאני רוצה לשמוע אותו. את הקול שלו.
אני באמת אוהב אותו כל כך!!! גם אם יוצא לי לדבר איתו פעם בחצי שנה או בשלושה
חודשים ל 5-10 דקות------ הוא חשוב לי!

הוא אמר שאין לו שיחות לארץ, אז אמרתי לו שישלח לי שוב את המספר
הפעם הוא שלח עם קידומת ולא היה אכפת לי כמה שיעלה לי , התקשרתי
רק לשמוע את הקול שלו.
דיברנו איזה 5 דקות , הוא נשמע לי ממש כרגיל, אבל הוא הבין שאין לי
שיחות לחול אז הוא פחד שייתקעו אותי במחיר (אני הבנתי שזה יכול לעלות גם
20 שקל לדקה?? או 50 שקל או השד יודע מה לדקה? )
הוא הבטיח שיתקשר ביום ראשון מטלפון של העבודה שלו.
בינתיים אני התקשרתי לפלאפון כדי לנסות ולפתוח חבילה לחול שתהיה לי אפשרות לדבר איתו כבר עכשיו ,אבל זה לא אפשרי להשיג אותם בשישישבת .

עכשיו אני במצב חרא:

מה אני עושה איתו?
הבן אדם פאקינג רחוק ממני 14 שעות טיסה
אני עוד לא ממש דיברתי איתו כדי שיפתח בפניי את כל הסיפור.
הוא מאוד רוצה לדבר ואני בטוח שהוא ייפתח איתי.

מצד שני, ברור גם לי שנרקומן נשאר נרקומן!! :(
ואם הוא כבר הגיע למצב של קוקאין!! זה פשוט מחריד בעיניי ובא לי לבכות ....
(ופאקינג אני לא בכיתי מכיתה א נראה לי).

לערב את אבא שלו אני עוד לא יודע אם כדאי (בטח עד שאדבר איתו בראשון
או אולי מחר ואני אשמע שישפוך קצת את הלב (למרות שמה זה עוזר למכור
לקוקאין ....:(

לשתף אנשים מהמשפחה שלי אני גם לא רוצה (בשלב הזה) כי אולי הוא לא מעוניין.

אני לא אצליח להירדם בשישי-שבת הזה.
אני השבעתי אותו שיתקשר אליי ביום ראשון!
הוא לא היה נשמע לי אובדני חס וחלילה, הוא היה נשמע סבבה לגמריי
ודיבר איתי ממש כאילו רגיל ב 5 דקות (לא פתחנו אבל שיחה ממש,
אלא יותר דיברנו על זה שאין לי אפשרות לדבר חופשי לחו״ל).

מצד שלישי, הייתי מתקשר ובאמת כפרה על הכסף במצבים כאלה,
אבל אף אחד לא יכול לומר לי גם כמה עולה לי שיחה לשם.....
מצידי שיעלה גם 1000 שקל לשעה שיחה..... וגם 2000.
ואם אני מחייג דרך חברה שאלוהים יודע כמה שוחטת אותי...
אני לא בן אדם עם אמצעים שיכול להרשות לעצמו...אז אני מפחד להתקשר ככה.

אבל מצד שני, הוא זקוק לדבר עם מישהו (למרות שאמר לי שהכל בסדר וזה יכול
לחכות בלי שום בעיה ליום ראשון שהוא יתקשר----- הוא יילך לישון עכשיו).


מצטער ששיגעתי אתכם-- אבל מה עליי לעשות כרגע? :(

אני פעם ראשונה שלי בחיים אובד עיצות , מתוח, עצבני, ודי בדיכאון
לשמוע שזה סיפור חייו של הילדון הזה :( (בשבילי הוא תמיד יישאר ילדון )

אוף- איזה עולם חרא