רוצה להתחיל לשיר מול קהל בגיל 16 ואמא שלי אומרת לחכות קצת, מה דעתכם? לחכות?

דבר אחד שבטוח יש ברשימת 10 הדברים האהובים עליי זה לשמוע מוסיקה.
אני שומעת מוסיקה כשאני מתקלחת
כשאני לומדת כשאני מתאמנת בצרפתית, אנגלית וסינית
כשאני מתעמלת, כשאני בוכה כשאני שמחה.
כל זמן אפשרי אני שומעת מוסיקה.
גיליתי את זה שאדם שכל כך אוהב מוסיקה זה חייב להיות אצלו בנפש.
אז אדם כזה לא יכול לשלא להיות אמן.
אני אמנית. רק שאף אחד כמעט לא יודע את זה ורציתי שזה ישתנה.
בת דודה שלי היא בערך הראשונה שידעה על זה והיא קצת זילזלה בי, היא אמרה שאין לי סיכוי לעמוד על אותה במה עם שון מנדס. הבטחתי לה שזה עוד יקרה.
לקח לה שנה להאמין לי ועכשיו היא 100 אחוז בטוחה בזה.
אני מאוד מאוד מאוד עקשנית, רק שתדעו.
אמרתי לאמא שלי שאני רוצה להתחיל לשיר מול קהל ולהפתעתי היא תמכה בי מאוד וזה ממש ריגש אותי.
אמרתי לה שאני רוצה להתחיל עם זה בגיל 16 והיא אמרה לי שכדאי לי לחכות.
שאלתי אותה למה והיא אמרה שככה אני צריכה לבוא מוכנה, עם שירים, שיש לי כבר מלא, עם ניסיון, שאני אצא לעולם ושידעו מי אני, לא סתם לפתוח ערוץ ביוטיוב ולזרום, לבוא עם התחלה גדולה.
התחלתי ללמוד באונברסיטה הפתוחה תואר ראשון ואני רוצה לעשות אותו במוסיקה. אני גם לומדת פיתוח קול עם מורה מדהימה.
אני כותבת שירים על דברים שונים ממה שיש בארץ היום, גם קצת כאלה כי אם זה מה שמצליח אז אוקיי, אבל גם מאוד בקטע של העצמת נשים, של רגשות שבורים, של דברים אמיתיים.
אז מה אתם אומרים?
לחכות או לא לחכות?