אני מרגישה ממורמרת

כשהייתי בת 15,16 חברים שלי עשו עליי חרם ונידו אותי.
במקום לבכות על זה פשוט הכרתי חברים חדשים באינסטגרם ונפגשתי איתם, מצאתי דרך להיות שמחה בכל זאת למרות שסבלתי בבית ספר.

ואז אבא שלי חלה בסרטן, קשה מאוד.. ונפטר אחרי עשרה חודשים.
ניהיה מאוד קשה בבית, צריכה להעביר כל שבוע כסף לאוכל כי קשה לאמא שלי לפרנס אותי ואת אחותי לבד.
זה בכלל לא מפריע לי להביא לה כסף, אני גאה שיש לי את הזכות לעזור.

אבל מאוד קשה בלי אבא שלי, אני חושבת שזה המקור למרמור שלי.
אני מסתכלת על חברות שלי, שיש להם משפחה גדולה.
אני לא רוצה לקנא אבל אני כן, אני יודעת שזה לא טוב לקנא.

קשה לי מאוד להתחבר עם אנשים, אני לא בן אדם חברותי במיוחד.. אני לא פתאום אתחיל שיחה עם בן אדם, זה פשוט לא קורה אף פעם.
אין לי מושג איך אפשר להיות נחמדה לאנשים, אני מרגישה שאנשים לא רוצים אותי בסביבה שלהם.

פעם יכולתי להיות שמחה בשנייה, פשוט לחשוב על עתיד טוב ואז אני נהייתי שמחה.
אבל אין לי מחשבות טובות בראש, כל דבר שיש לי על העתיד הוא רע, תמיד מישהו מת, עוזב אותי, מאכזב אותי..

חבר שלי נפרד ממני גם לפני חודשיים, הייתי כל כך טובה אליו ונפגעתי ממנו נורא. הוא אמר שתמיד ניהיה ביחד, דיבר על העתיד שלנו וממש גרם לי לדמיין ולהרגיש את זה. ובסוף הוא שבר לי את הלב.

היום יום שישי ואני אמורה לצאת עם חברים, אבל לא בא לי.
אין לי כוח לצאת, אני מרגישה ממורמרת.
בכמה חודשים האחרונים כשיצאתי עם חברים, לפעמים אני פשוט בוהה במשהו ולא מרוכזת איתם.
הפרצוף שלי ניהיה בלי הבעת פנים, אני פשוט בוהה וחושבת. חושבת על דברים רעים.

אני מרגישה רע בשביל אמא שלי, שצריכה גם לפרנס אותנו, גם לעבוד קשה, וגם לטפל בסבתא שלי שיש לה אלצייהמר.

אני לא יודעת מה לעשות.:
אני מתגייסת עוד מעט, אהיה בתל השומר. יש שם מלא אנשים ואני בטוח לא אצליח ליצור חברויות.
אם מישהו היה מציע לי למות ברגע זה הייתי אומרת לו כן.


ועוד משהו, אם לא יענו על זה פה אז אשאל את זה בשאלה אחרת.
קורה לי הרבה שאני חושבת על משהו בנקודת מבט של מישהו אחר.
למשל אני מדמיינת את האקס שלי רואה אותי באיזה סיטואציה ומדמיינת מה הוא חושב עליי.
או נגיד מישהו בעבודה שאמר לי משהו , ואני מדמיינת אותו מסתכל לי באינסטגרם ומדמיינת מה הוא חושב עליי ואיך אני שונה במציאות מהאינסטגרם.
האם זה בריא לחשוב ככה? אני מרגישה שזה מפריע לי אבל קשה לי להפסיק.

תודה לעונים ובבקשה תיהיו עדינים איתי אני ממש רגישה