פריקה, כל העולם ההומוסקסואלי הזה הוא שקר

טוב אני לא יודע מאיפה להתחיל...
רק בא לי לכתוב לכם שהכל שקר. כל העולם ההומוסקסואלי הזה, כן כן, כל האפליקציות האלו והחיפוש אחר עצמנו. אני כבר כמה שנים באפליקציות, לא מצאתי גבר אחד, גבר אחד אבל שהוא גבר באמת. אני לא מדבר על מאצ'ואיזם, לא עטיפה של ערסיות, לא מצאתי גבר עם ביטחון עצמי אמיתי שהוא לא עטיפה ומוחצנות, כן מצאתי גברים חסרי ביטחון עצמי בשפע, גברים עם תמונות של "תראו אותי, כמה עדין וחמוד וחלש אני", או גברים בעטיפה של לוחמים חסרי ביטחון וגברים עם קוביות במכון כושר עם איזה פרצוף גברי מוגזם בכוח שמסתירות את הפצעים והחסכים, הרבה אנשים שיודעים להרצות ולהתגאות אבל הם עצמם בפנים שום דבר ושום כלום.

גם שחשבתי שמצאתי איזה אחד עם ביטחון עצמי שבתמונות נראה לוחם שהייתי חושב שהוא סטרייט, גיליתי בחור מופנם וסגור שבתוך תוכו שונא את עצמו. ואל תגידו לי יש, נו באמת, אני מכיר את העולם הזה, לא סתם יש מושג של נשיות בשפע, של עדינות יתר, לא סתם גברים מחפשים "גברי". בתוך תוכי היום אני מבין שפאקינג אני מחפש את עצמי, אני לא מזדהה עם הג'נדר שלי, אני חסר ביטחון עצמי בתוך תוכי מתחת לכל המסיכות שיצרתי לעצמי עם השנים כדי לשרוד, לא מחובר לעצמי ולג'נדר שלי, מסתכל על גברים אחרים בהערצה וקנאה ורוצה פשוט להיות כמוהם. חופשיים, עם ביטחון עצמי, עם חיבור לגוף שלי, לקול שלי, לא מתביישים בעצמם, לא מנסים לרצות אף אחד...

גדלתי בבית בעייתי, שני הורים עם בעיות משלהם עד אין סוף, שלא היו בשבילי, הרבה ביקורת, אמא שמתעללת רגשית, אבא שלא נוכח אף פעם ומתרחק ממני בכל פעם שאני מנסה להתקרב ומכה ללא סיבה. אז בגיל קטן כבר התחלתי לחפש תחליפים להורים שלי, חיפשתי אח, חיפשתי דמות להעריץ, ותכ'לס אני מרגיש שהיום אני מחפש את הדבר הזה בהיכרויות. אני לא יודע להסביר את זה, לא ידוע להסביר את הכמיהה הזאת, שאני מסתכל על בחור אני רוצה משהו אמיתי שהוא לא רומנטי, משהו של משפחה שאני לא מצליח למצוא בתוך העולם הזה כי סליחה שוב כל הגברים בעולם הלהטבי הזה דפוקים, אני מוצא מיליון סטרייטים שאני מתחבר אליהם ורוצה להיות כמוהם, אבל לא מצאתי גיי אחד שהוא לא דפוק ומחפש גבר אחר שישלים את הדפקות שלו. אתה אק? פס? מה אתה אוהב? אני בכלל מחפש חיבור, מחפש גבר להיות לידו שיהיה משפחה שלי, אבל גבר באמת עם ביטחון עצמי כדי שילמד אותי להיות גבר חזק כמוהו....

זה פשוט כמיהה ענקית לעצמי, שהופכת לכמיהה מינית מתוך כל הרצון להגשמה ולחיבור הזה בתוך תוכי וכולם מבולבלים ולא יודעים... זאת ההבנה שלי היום, אני פשוט חושב שכל העולם הזה שקר. אם היינו חיים בעולם שיש לנו ביטחון עצמי ואנחנו דומים לסטיירים בשפע הייתי אומר לכם שזה עולם טוב ורגיל אבל זה פשוט לא... סיימתי לפרוק.. ולא אין לי בעיה מבחינה חיצונית למצוא גבר, תאמינו לי שרוב גבוה מהגברים שאפנה אליהם ירצו אותי פרט לאלו שנמשכים לטווינקים.

הרגיש לי שיש לי עוד הרבה לכתוב אבל אסיים פה