החמה משתלטת לי על החיים. לא יודעת איך להתקדם מכאן. עזרה?

אתחיל מהרקע הכללי:
בזוגיות 3 שנים עם תינוקת בת חצי שנה. אף פעם לא הרגשתי שאני וחמותי מסתדרות מי יודע מה. היו ימים טובים והיו כאלה שפחות. אני אישית תמיד מנסה להיות בגישה חיובית ועם זאת, נורא קשה לי כי אני בן אדם רגיש. אני נפגעת בקלות וקשה לי לעמוד על שלי. מה שאני סופגת, הופך למטען בבטן ואחר כך אני מוצאת את עצמי נסערת ובוכה.
חמותי היא אישה קשה. היא דבוקה בדעות של עצמה מאוד חזק ולא מוכנה לשמוע איש. קשה לה לקבל דעות של אחרים או אפילו עובדות. היא צועקת ומקללת המון ואף כמה פעמים השפילה אותי או את בנה. זה גם לא פשוט שהאחיות של הבן זוג שלי מסכימות איתה בעיוורון מוחלט. כל מה שהיא אומרת זה נכון ואנחנו מטומטמים. בסדר, הבנתי שהיא רוצה לעזור ולפעמים היא באמת עוזרת, השאלה היא באיזה מחיר? למה אני צריכה לספוג את זה?
היא באה אלינו הביתה ואומרת לנו איך לנהל אותו, איך לתפקד כזוג, איך לטפל בתינוקת שהיא הבת שלנו! וכשאנחנו מנסים לבקש ממנה לתת לנו לעשות את מה שנראה לנו לנכון, היא מתעצבנת, נעלבת ויוצאת עלינו. היא לא סומכת עלינו בכלל ואפילו אמרה שהבת שלנו תסבול איתנו (בהתחשב בכך שהיא, לעומתינו, נהגה לתת מכה פה ושם לילדים שלה אם היו מעצבנים אותה). היא גם משנה כל הזמן את הדעה שלה.
אין לנו רכב ואנחנו נעשה רישיון נהיגה בהמשך. פשוט כרגע בשלבים של מעבר דירה.
עם המשפחה שלי זה יותר קל כי גם אם אמא שלי לא מסכימה איתי על משהו, היא בעצמה אומרת שאלו החיים שלנו, אנחנו ההורים של התינוקת ואנחנו בוחרים את החינוך שלה.
עם חמותי זה ממש לא קל והלוואי היינו עוברים לגור ליד המשפחה שלי אך הם בעיר אחרת (קצת רחוקה) ומלבד זה שההובלה תעלה יקר, גם הבן זוג שלי מעדיף את המגורים באזור בו אנחנו גרים כרגע. אני מרגישה שאני מוותרת על כל כך הרבה דברים, סופגת עלבונות. אני לא מנסה להוכיח את עצמי ולעמוד בפני המבחנים של חמותי, באמת שלא אכפת לי אם היא אוהבת אותי או לא, רק מבקשת כבוד. לא מסכימה איתנו, בסדר. רוצה לייעץ לנו, מעולה. זה יכול לבוא בצורה נעימה יותר. אמרנו לה את זה, דיברנו איתה בנועם וביקשנו. היא ממש לוקחת את זה קשה, חושבת שאנחנו כפויי טובה, מעליבה אותנו והיא אפילו לא מתנצלת, היא מצפה מאיתנו להתנצלות. היא גם לא סומכת על רופאים.

מצטערת שזה יצא ארוך. אני מרגישה נסערת וקשה לי מאוד. אני כבר לא יודעת מה לעשות. אנחנו חייבים סויע בין אם זה ממנה או מהמשפחה שלי. אני גם בן אדם מאוד משוחרר ופתוח, אני מוכנה לשמוע תמיד דעות של אחרים ואני סבלנית ואיתה זה בלתי אפשרי. אשמח לעצות.

תודה.