בספק לגבי רצון להתגייס בעתיד

תראו אני אומנם בן 15 ואפילו לא עשיתי צו ראשון
ואולי חלק ממכם פשוט יגידו "הוא לא מבין כלום מהחיים שלו" יכול להיות אבל זה לא משהו שקראתי ופתאום זה בא זה כבר מאז שנה שעברה התחיל
השאלה שלי על צהל
חברים שלי פשוט התחילו לדבר על צהל וכמה הם רוצים להיות בקרבי ואני טוב אני לא ממש הבנתי מה זה צהל ידעתי מה זה צהל בערך אף אחד הרי לא טורח להסביר, לדבר אז התחלתי ב"חקירה" התחלתי לשאול מה החסרונות (שהם היו כמו מטח יריות בכל דבר משהו חדש בהתחלה זה היחס של הצבא כלפיי החיילים לאחר מכן מערכת הבריאות לאחר מכן זה השכר ואז מילואים ואז פתאום אתה מגלה שהמון לא מתגייסים ואז בסוף "התאבדיות בצהל" שעליו נשמעה מילה וחצי ונתון שגם הוא לטענת חלק לא נכון כי צהל מעדייף לתייג את המקרה בתור פליטת כדור מאשר התאבדות - נשמע הגיוני סהכ הרי דבר כזה יפגע בדימוי של צהל)
ואז אילו שהתחלתי לשאול מה ההיתרונות שקט מוחלט פה ושם שמעתי את המילה "חוויה" זה לא קנה אותי למען האמת וגם כמה הנחות בקנייה של דברים מסויימים אבל שהשכר הןא 800 שקלים בעוד שמספיק שתעבוד כמנקה רחובות בחצי משרה תקבל פי 2 או 3 ככל הנראה מהשכר הזה בעוד שחייל עובד 6/24 בנינו כולנו יודעים מה משתלם כלכלית
ואני לא אוהב את הארץ עד כדי כך שאקריב למענה הכל בכל אופן..

שמעתי יותר ויותר על עוד בעיה ועוד בעיה למען האמת זה לא פסק פתאום אני מגלה "תצטרכך להסתפר" ואני שהדימוי העצמי שלי נמוך והדבר היחד שמחזיק אותו זה מסמר קטן אחד השיער
"איך צריך להסתפר" התחלתי לשאול בלחץ רב ואז הבנתי זה קרחת הטיפה שיער שמותר זה כלום - לא מוכן לזה אני לא מסובל לאבד את המסמר היחיד הזה

כמובן שזה סיכום, סיכום של שנה של קריאה בדיקה שאלות הבנתי שאני חייב פטור אני לא יכול
החופש שלי חשוב לי אני לא מסוגל להסתדר עם שעה אחת חופשית ביום (אומנם רק בטירונות אבל עדיין) ושמישהו יציב לי מתי לישון להתקלח לחיות!

חיפשתי פתרונות מצאתי הדבר הזה "פטור" - זה היה נראה כמו אוצר אז התחלתי לחפש איך מוצאים את האוצר הזה את הפטור גילתי שזה לא פשוט כי צהל כפי שכבר הבנתי מערכת אטומה
במיוחד גילתי שיהיה לי יותר קשה בגלל שאני גבר אילו לנשים יש עוד כמה וכמה אפשריות להוציא פטור יחסית פשוטות בעוד שאני אצטרכך לעשות זאת בדרך לא דרך

וכרגע אני במחשבה מה עליי לעשות? האם לספר להורים מה עובר עליי? כי ההורים שלי בטוחים שאני הולך להתגייס הם לא יודעים עליי דבר! הם לא מקבלים כל שינוי שלי
אולי עדיף לי לחכות לגיל מאוחר יותר? כדי שיקחו אותי ברצינות או אולי אבין דברים יותר טוב