אני שמנה והמשפחה שלי לא תומכת בי ומוציאה ממני את החשק להלחם ולחיות

היי , אני בת 16 ואני שמנה , אני מלאת ביטחון ושמחת חיים ואף פעם לא היו לי בעיות חברתיות תמיד הייתי בין המקובלות וספגתי מעט מאוד העלבות מהחברה, הולך לי די בסדר עם גברים ואני מרגישה בסדר עם הגוף והמראה שלי . במשך כל החיים אני סופגת העלבות ואפילו השפלות מהמשפחה שלי, אבא ואח שלי כל הזמן משפילים אותי וקוראים לי שמנה ומגעילה ושאני דוחה אותם ואפילו בזמן שאני אוכלת אבא שלי אומר לי תסתכלי איך את נראת וכמה את אוכלת את כמו פיל את מגעילה אותי תפסיקי לאכול כבר ועד שאני לא בוכה ומוציאה את האוכל מהפה ומסתגרת בחדר הוא לא מפסיק לדבר עלי ככה והוא עושה את זה גם ליד אנשים וחברים שלי וגם תמיד צועק עלי בגלל זה שלא יהיה לי חברים ובנים נגעלים ממני ואף אחד לא רוצה להעיר לי כדי לא להעליב אותי אבל אני מגעילה אנשים וכולם מדברים עלי מאחורי הגב , וגם אח שלי אומר לי את אותו הדבר גם ליד חברים שלו ומשפחה, אני הפסקתי להביא חברות הבית בגלל ההערות האלה שלהם ובבית ספר אני נכנסת לתוך תא בשירותים כדי שלא יראו אותי אוכלת למרות שבחיים לא העירו לי או פגעו בי, בגלל שהוא בן אדם עם השפעה גדולה על החיים שלי אני נפגעת מכל מילה שלו וזה משפיע לי על החיים , אני לא רוצה להמשיך לחיות יותר ולמות כדי שהם יעזבו אותי כבר , כל פעם שאני שמחה הם חייבים להשפיל אותי עד בכי ולהוציא ממני כל שמחה שיש לי. אני בתהליך לעשות את הניתוח של קיצור קיבה והולך לי טוב ואני יורדת במשקל בדרך כלל ועדיין הם מעירים לי על כל ארוחה ומסתכלים לי תמיד בצלחת ותמיד אומרים הניתוח לא יעזור לך את פרה את תחזרי להשמין כלום לא יעזור לך ומשפטים כאלה שבאמת מוציאים לי את החשק להילחם ובכלל לחיות , ביקשתי ליבור לפנימייה כבר לפני שלוש שנים אבל הם לא מוכנים לשמוע על זה בכלל ואמא שלי לא מתייחסת אליהם ומצדיקה אותם אבל לא מעליבה אותי כמוהם רק שותקת . אני לא יודעת כמה אני יכולה להמשיך את החיים שלי עוד ככה אני על סף יאוש