0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, ו-0 דרגו את העצות.

יצאנו שנתיים וחצי וניהלתי רומן במקביל, אני חרא בן אדם!

אלון בדוי בן 24 | כתב את השאלה ב-22/01/16 בשעה 23:08

הייתי בזוגיות שנתיים עם בחורה מדהימה, מתוכן שנה + ניהלתי רומן עם עמיתה לעבודה (בידיעה מוחלטת מעמיתה שאני בזוגיות) הסקס עם העמיתה היה מעולה, היה בנינו משיכה מינית בלתי מובנת, והיינו מבלים ימים במיטה מבלי לצאת.
במקביל הזוגיות שלי עם הבחורה המשיכה וחייתי חיים כפולים במשך זמן רב.
תמיד הרגשתי צורך במהלך הזוגיות לסיים את הקשר עם החברה, אבל לא יכולתי היה לי קשה לעשות זאת.
לפני שהתחלתי להתעסק עם העמיתה, הקשר בנינו היה מעולה היינו יוצאים ומבלים ונהנים מהזוגיות והיה לי ממש כיף איתה.
הייתי מתנהג בצורה כל כך בזויה כמו - כשסיימנו את העבודה במשרד היינו יוצאים לאכול ולאחר מכן הולכים לדירה שלה עושים סקס במשך זמן מה, הייתי נכנס להתקלח חוזרים לדירה שלי ששםהבתזוג שלי מחכה, צוחק איתה מבלה איתה זמן איכות ואז נכנסים לישון מחובקים.
זאת דוגמא קטנה להתנהגות הבזויה שלי.
עם הזמן הסקס עם העמיתה כל כך משך וסיפק אותי כי הוא היה כל כך טוב, כשהייתי רוצה לעשות סקס עם הבת זוג שלי לא היה עומד לי. תמיד תירצתי את זה כלחץ בעבודה, עומס נפשי..
בשלב כלשהו העמיתה התאהבה בי ורצתה לסיים את זה, זה הפריעה לה כשהיה מסיבה לעמית מעבודה, הוא חגג יום הולדת וכמובן שבת זוגתי הגיעה עימי למסיבה ואני בידיעה שהעמיתה גם מתכוונת להגיע.
אני זוכר שאני יושב ליד בת זוגתי מחבק אותה.. ומולי העמיתה מסתכלת ומחליטה לפלרטט עם גברים שהגיעו כחלק מהחגיגה
בשביל שאני יקנא.
אחרי המפגש היא החליטה שהיא מסיימת את מה שיש בנינו, ואני לא קיבלתי את זה בקלות, לא רציתי לוותר כי היה לנו סקס כל כך טוב וכל כך התמכרתי אליו שאף אחת אחרת לא היית יכולה לספק אותי
לכן הבטחתי לה שאני אפרד מהבת זוג שלי וכמובן זה לא קרה, המערכת יחסים שלי נמשכה וכבר עברה לה עוד שנה ומקביל אני מידי פעם קופץ לעמיתה לספק את היצר והיא כמובן לא יכלה סרב לי, היא מאוהבת בי ורוצה בחברתי.
אחרי זוגיות של שנתיים, אחרי שנתיים של חיים כפולים, אחרי שנתיים של לפגוע באישה כל כך מדהימה, אישה שרצתה איתי עתיד משותף, שלא עניין אותה שום כסף ושום חומריות אלא אך ורק לקום בבוקר איתי ולחיות איתי, אישה שפגעתי בה, ששיקרתי לה בלי הפסקה, שניצלתי את האמון שלה בי
שגם סבלה בזוגיות, כי כל כך רציתי כל הזמן להיות עם העמיתה שכבר לא יכולתי "לסבול" את נוכחותה, החלטתי לסיים את הזוגיות.
אני כרגע בוכה, לא נתפס לי שעשיתי זאת, אך יכולתי, אני בן אדם כל כך רגיש לאנשים ותמיד נתרם לעזור, עובד עם נוער בסיכון.
אך עשיתי את המעשה המתועב הזה, זה כל כך לא אנושי, זה לא גברי, זה לא שום דבר.
אני כבר מספר שבועות בלעדייה, וכל כך קשה לי, אני מריץ סיטואציות שאולי אם הייתי מתנהל אחרת, היחסים בנינו היו טובים והייתי מאושר איתה.
מה שלא מניח לי זה
ההלקאה עצמית, הרגשות אשם למעשה הזה ,המצפון שלא נותן לי מנוח
אני כל כך רוצה לחבק אותה ולהעלים את מה שעשיתי, כל כך קשה עם המעשים שלי שאני נגעל מעצמי.
וכשהייתי בזוגיות איתה כל כך רציתי לבלות את הזמן שלי עם העמיתה ועכשיו כשנפרדנו אני כל כך מתחרט על הכל ורוצה לחזור אליה.
והיא מיצדה רוצה לתת ליחסים בנינו עוד הזדמנות כי היא לא יודעת מה עשיתי
כואב לי כל כך היא רושמת -"אני מנסה להבין את מה שאתה עובר ואני לא מצליחה, אני רוצה שתדע שאני אוהבת אותך ומקבלת כל החלטה שיעשה לך טוב אבל אולי ניתן לזה עוד הזדמנות"
אני כבר משתגע שהיא כל כך אוהבת אותי
אני יודע שאני חרא של בן אדם
אך הייתם מתמודדים עם זה?, אולי יש חלק פה שעברו (שבגדו או שנבגדו)
שיכלו לשתף אותי

עדכון מאלון בדוי, שואל השאלה 2016-01-23 12:00:14

האמת שניצלתי את המעמד הזה בשביל לשפוך הכל בשביל לא להתחרפן, יש לי מספר אנשים מועט שאני יכול לשתף אותם, אף אחד לא ירצה לשתף אנשים או חברים בדבר כזה.
זאת הפעם הראשונה שבגדתי, וזה אוכל אותי כי אני תמיד נגעלתי והתנגדתי לבגידה.
אני חושב שאני עדיין ילד שאין לו מושג מזה מערכת יחסים ומזה דורש, כמובן שהמניע של כל זה היה מאגו ולספק את היצר.
יש לי חבר שהיה יוצא עלי כל הזמן- שאני טיפש, עדיין ילד, זה לא מגיע לה ולא לאף אחד, והסכמתי איתו אבל לא נתתי לזה להשפיע עלי.
כשאני קורא שוב פעם את מה שכתבתי הבנתי שזה אפילו לא חלק מהסיפור, והיחסים איתה היו כל כך מורכבים שתמיד הרגשתי צורך לברוח לעמיתה ולא להשאר איתה.
אני מנסה להבין למה לא נפרדתי ממנה ואני מסתכל אחורה על המערכות היחסים שהיו לי שגם הייתי מגיע לנקודת שברון בקשר וכשהייתי רוצה לסיים את הקשר היה כל כך קשה לי כי לא רציתי לפגוע בהן.
היו רגעים שבקשר הנוכחי הינו מגיעים לשיחות של סיום הקשר או "אך אתה מרגיש" ותמיד היה לי הרצון להגיד "בואי נסיים את הקשר" אבל פחדתי ונמנעתי מלעשות זאת, מדוע? יכול להיות מלא סיבות - פחד לאבד אותה, התמודדות של להיות לבד, וכמובן ידעתי באיזה מצב אני אהיה (כמו שעכשיו).
תמיד רציתי לתת לזה עוד הזדמנות, שזה יצליח ושזה יעבוד, אבל אך זה יעבוד כשהקשר התנהל על שקרים ובגידה ...
מה שכן המעשים שלי היו בזויים, אני לא מבין אך לא עצרתי לרגע וחשבתי על הצד השני ומזה עושה לו, אני מנסה לחשוב מה השתיק לי את המצפון אז אבל לא?מצליח להיזכר.
אין ספק שהמניע שלי נבע מאגו ואגואיסטיות, במקום לחתוך את הקשר עם הבחורה ולסיים עם העמיתה העדפתי להרוויח שני עולמות.
יצא לי לדבר עם מספר מועט של אנשים הם אמרו לי שכנראה לא אהבתי אותה, שהייתי רגיל אליה ואפשהו פחדתי לאבד בן אדם שהיה קשור אלייך במשך שנתיים.
הייתה תקופה שהעמיתה טסה לשליחות מהעבודה והזוגיות שלי ושל החברה פרחה והתחזקה,וכשהיא חזרה החלטתי לסיים עם זה,אמרתי לה שזה נגמר וזהו.
היא החליטה שהיא לא נשארת באותו מקום עבודה ועזבה...
כשהיא עזבה היינו גם אני וגם החברה "מאושרים ביחד", יכולתי להשקיע בקשר ולאהוב כמו שאני רוצה...ואין יותר שקרים ואין יותר פחד להתפס, אין יותר חיים כופלים (משוחרר נפשית)
ולאחר חודשיים העמיתה היא החליטה לחזור לעבודה וכשאני ראיתי אותה הלב צבט ולא הבנתי מה עובר עלי, הרגשתי צורך עז להיות איתה יומיים לא הייתי רגוע חושב וחושב על מה אני עושה ולמה אני מרגיש ככה, התקשרתי אליה וקבעתי שאני מגיע אליה כשישבתי אצלה לא הפסקתי ושיתפתי אותה ברגשות שלי ואמרתי לה שאני רוצה לסיים את הקשר עם החברה ולנסות לבנות זוגיות איתה.
למחרת ישבתי עם החברה לשיחה ולא הצלחתי לסיים את זה, הנושא שלסיים את הקשר עלה ואני התפרצתי בבכי,כי שנמשך שעתיים שלוש..
אני זוכר שהסתכלתי עליה ולא אמנתי למה שעשיתי ואני מת לספר לה ומת להתנצל כי אני רוצה דף חלק ולהתחיל איתה הכל מחדש...
היא אמרה לי לקחת מספר ימים לחשוב על מה אני רוצה וככה עשיתי ובמספר הימים האלה הייתי בסערת רגשות ולא מסוגל לתפקד כראוי.
לאחר מספר ימים החלטתי שאני רוצה להיות איתה וזהו.
ההתנהלות עם העמיתה היה קשה, היא חשבה שסיימתי עם החברה ולא הבינה למה אני לא רוצה פתאום זוגיות, וכמובן שהיא לא יודעת כלום.
הקשר עם החברה הלך ודעך ובנתיים תמיד השארתי את העמיתה על אש קטנה.. לא היינו שוכבים ולא כלום אבל תמיד נתתי לה תקווה, והיא אוהבת אותי ורוצה להיות איתי מוכנה לחכות ולסבול ולתת לי זמן "אולי אני אבין שאני באמת רוצה אותה, ושאף פעם לא היה לי עם מישהיא דבר כזה" (במילים שלה)
שהקשר עם החברה הלך ודעך ואני נכנסתי לתקופה רעה העמיתה הייתה שם להקשיב ולשמוע מה עובר עלי, כמובן שהיא לא יודעת שאני עדיין בזוגיות עם החברה.
כמובן שהקשר הלך ודעך עם החברה בגללי, כי ידעתי שאני לא 100 אחוז איתה ותמיד המצפון שלי אכל אותי, ופשוט היה לי קשה לסיים קשר (לא משנה עם הוא התבסס על שקר ובגידות) החברה היא כבר חלק גדול מהחיים שלי.
אני אסיים בזה שאני כבר מספר שבועות בלי החברה, ושהמצפון הורג, שאני לא מסוגל לתפקד כראוי.
בנוסף לזה סיפרתי לעמיתה הכל, אבל ממש הכל (עשיתי צעד ששיחרר אותי נפשית קצת)
אני קורא את התגבות שלכם, אני לא ציפיתי לאף עידוד, לאף תמיכה כי אני יודע שהמעשים שלי נתעבים ובזויים מספר האנשים המועטים שיודעים מהעניין מנסים להוציא אותי מזה (למרות שחלקכם יאחל לי לסבול, ושמגיע לי)
אני מנסה להבין אך לתקן את המעשה אבל אין אך לצערי הרב.
אני המון חושב לנסות לבנות זוגיות עם העמיתה כי כל הזמן חשבתי כמה טוב יכול להית לי איתה, אבל מצד שני אולי אני צריך תקופת צינון ולהיות לבד
המעשים שלי קשים לי וקשה לי להתמודד איתה,חשבתי אולי ללכת לאיש מקצוע לדבר איתו
שמור עדכון

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (43) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "זוגיות"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות