זוגיות מונוגמית?! האם היא באמת יכולה להחזיק מעמד?

אז איך מונוגמיה יכולה להתמיד? תכלס אני כבר ממש בספק. אנחנו זוג ותיק, עברנו יחד דרך זוגית ארוכה, גרים ביחד וכל החיים שלנו משותפים. לאחרונה אני מרגיש את הצורך לפתוח את הקשר ולהיות עם אחרות, דיברנו על זה והיה לה ממש קשה באופן טבעי וברור. מצאנו את עצמנו מצרפים מדי פעם בעיקר בחול ובארץ הולכים למסיבות לעיתים רחוקות. היא אמרה לי שזה הכי רחוק שהיא מסכימה, שנצרף פעם בכמה זמן אבל לפתוח? כנראה שלא

ולי קשה ולוחץ ונהיה חנוק ואני מת לטעום ולנסות את מה שיש לעיר ולעולם הזה להציע. אני נהיה מתוסכל, לפעמים חמוץ ונושך שפתיים. אבל מה עושים? על המוזנים יש קשר ארוך וקרוב ויציב ובטוח ונוח וחברים משותפים ובית

אבל גם צורך פנימי גדול ומפתה שנשאר מודח ועוד דקה מתפוצץ.
אה והיא גם רוצה כבר חתונה וילד ואני?
ממש לא בכיוון. היא יודעת, הייתי פתוח וישיר תמיד והכל על שולחן אז לא צריך להתקיף אותי.

אז מה עושים?
איך זוגות מצליחים באמת להחזיק מעמד ככה????? זה מטורף
אני ממש נובל מבפנים