קשה לי לחיות פה וקשה לי עם משפחה

היי, אז לפני שנתיים עשיתי עלייה עם אימי ואחותי ומאז החיים שלי נהיו ממש לסיות. אמא שלי נהייתה בן אדם עצבני מאוד, היא צועקת עליי תמיד על כל שתות אם זה כי שחכתי לשים בגדים בכביסה או כי הגעתי טיפה יותר מאוחר ממה שהיא מרשה. אני לא מסוגלת יותר לשמוע את הקול שלה וגם אפילו
שאני עובדת הרבה רק בשבילה אפילו לא איכפת לה ממני. אני מרגישה כאילו אני צריכה לרצות כל החיים שלי את אימי וזה אף פעם לא מצליח לי, היא אפילו לא סומכת עליי בכלום. וגם נורה קשה לי עם עברית עם כמה שאני מנסה לשפר את השפה שלי כלום לא מצליח אני מנסה כמה שאני יכולה לקרוא ספרים בעברית אבל אני לא תמיד מבינה כלום וזה מתסכל אותי, אני מרגישה נורה בגלל זה. והורה קשה לי פה עם החברים כי אין לי הרבה ואני ממש סגורה אני מעדיפה שלא ידעו עליי כלום ולא לספר כלום מהחיים שלי, אני שונאת להיות במרכז האיניינים אני אוהבת להיות בצד ובגלל זה אני כמאט תמיד לבד... ועוד לפני שבוע נפרדתי מחבר שלי כי הוא בגד בי ומה הייתה סיבה שלו? כי לא רציתי לעשות איתו סקס, אני לא מאמינה עליו אני חשבתי שהוא אהב אותי ואני מרגישה רע מאוד אני בדיכאון כבר הרבה זמן. ואחותי לא מזמן עברה לגור עם חבר שלה ואני ממש מקנאה בה כי אצלה הכל טוב, היא השתלבה מהר ואני עוד לא מצאתי את מקומי. אני לא יודעת מה לעשות כדי שלא אהיה עצובה יותר, מה אני צריכה לעשות?