אני רוצה להיות ביטחוניסט ואני משקיע בזה הרבה

זה לא סוד מאז אותו פעם ששמעתי *בגיל 12* על אלי כהן ועל מוסדות ביטחוניים כגון המוסד/שב"כ/קהיילת המודיעין הישראלית, ועל מבצעי רהבה שנעשו בתוך המוסדות האלה זה דחף אותי כל כך לשם שאתם לא מבינים כיום כל איש שני שאני פוגש ומתחיל לדבר איתו/או סתם חושב אומר לי כזה,
אם אני מספר או סתם חושב.
וואו אתה נראה בדיוק לתפקיד הזה/שואלים אותי כמעט כל שתי אנשים ברחוב שאני פוגש אתה לפני/אחריי/נמצא בקיצור (עבר,הווה,עתיד) עם אתה נמצא בשירות צבאי וגם יש לי תדמית כזאת של איזה איש ביטחון כל מי שאני מכיר אומר "יא ביטחוניסט" עם אני עומד ומצתפת או שלפעמים אני אם פרצוף/מדבר קשוח ואומרים לי "מה אתה בחקירה במתקני השב"כ"
או בתם הולך ואומרים לי "כמה שמתאים לך לעבוד בביטחון."
ואני מזה מרגיש מסור בלי כל הערות מרגיש שליחות ומרגיש מזה ציוני וזה גם התחום שהכי התחברתי עליו מכל תחומי החיים המקצועיים, כלכלה/נדל"ן/קבלן/היי-טקיסט וכו'
וגם יש לי תדמית של איש ביטחון מה שרשמתי למעלה ויום יום משקיע למען החלום הזה *להיות ביטחוניסט*
בבה"ס בספורט במרחב האישויותי מסתכל ובוחן את עצמי כל הזמן נותן לעצי סיטואציות דימוי בקיצור עובד על זה יום יום,
עם יש לך עצה טובה ובאמת טובה בבקשה תרשמו בתגובות מה עוד אפשר לשפר. תודה מראש.
*ושחכתי לציין שאני רק בן 16 וזה החלום והשאיפות שלי לחיים.
יום טוב