לא מרגישה שרוצה ילדים, למה אני כזאת?

היי, אני וחבר שלי עומדים להתחתן,אנחנו יוצאים כבר מעל עשר שנים וגרים יחד מעל ארבע.
עד עכשיו לא חשבתי על הנושא הזה כ"כ כי אני סטודנטית שלומדת הנדסה ועומדת לסיים אחרי הרבה יזע ומאמץ..
מהסיבה שאני כבר עומדת לסיים את התואר,התחלתי פתאום לחשוב על הנושא של ילדים.
חבר שלי מאוד רוצה משפחה,כמו רוב האנשים ואני פשוט מרגישה שאין לי אפילו מחשבות על זה..
אני אולי בן אדם אנוכי כי אני חושבת על החופשות שלנו יחד ועל הקריירה שאני רוצה שתהיה לי.
אני מנסה להבין מדוע אני כזאת?! אולי בגלל שבבית אני ואחותי לא היינו ממש קרובות עד היום והשיחות בנינו הן די בסיסיות ולא משהו מעבר. גם עם ההורים אין באמת ולא היתה הרגשת משפחתיות כיפית.
בעלי לעתיד הוא אדם מדהים שאני אוהבת ומעריכה מאוד ואני לא אעניש אותו בכך שלא אביא לנו ילדים,
אבל בכל זאת,אני גם רוצה שזה יבוא ממני ולא כי כולם עושים..
רוצה להיות שלמה וכרגע אני כל החיים פשוט שמה לב שלא חשבתי על זה ווגם נכון להיום,אין לי משיכה לזה.
מה אתם אומרים? :)