היי חבר'ה. אשמח אם קודם תקראו את הפוסט הקודם שלי בכדי שתבינו את התמונה הכללית.
ועכשיו אני ימשיך...
אשמח להתייחסות ולהכוונה. נורא קשה לי אם המצב הזה...
זה הפוסט הקודם .חשוב שתקראו אותו...
https://www.askpeople.co.il/question/76569
הייתי שבור במשך יומיים. בדיכאון. לא אכלתי.לא שתיתי. רק רציתי לישון . אולי אפילו למות...אהבה נכזבת...אוי אוי אוי.כמה שזה כואב.
ישבתי מול מסך המחשב. עלו בי מלא רגשות. רציתי להתפוצץ. לצעוק לעולם ! לצעוק לה שאני אוהב אותה !
החלטתי לכתוב לה מכתב. שבו תיארתי את הפגישה שלנו מהפוסט הקודם שלי מנקודת מבט שמישהו כביכול "מספר" את הסיפור שלנו...
זה בא לי בקלות. הכל זרם לי בכתיבה. פרקתי הכל. לקח לי 4 שעות לכתוב אותו.
החלטתי להשאיר לה אותו מפתח הדלת. הרגשתי שזה מה שאני צריך לעשות בשביל להמשיך הלאה. להשלים אם זה. להתקדם. לשכוח אותה..לעד...
הגעתי לפתח הדירה שלה. מתמלא בחששות. התבלטתי מה לעשות. עד שבסוף החלטתי שזהו אני עושה את זה. הנחתי אותו מתחת לדלת שלה והלכתי...
כעבור שעתיים קיבלתי מימנה הודעה שבו היא כתבה שהיא קיבלה את המכתבים. ושהיא מצטערת שזה יצא ככה. ושזה נגמר. ושלא נדבר יותר. ושאני לא ינסה ליצור איתה יותר קשר...
קיבלתי את זה. אמרתי לה שעשיתי את זה רק בכדי לפרוק הכל...בשביל שאוכל להמשיך הלאה. שהייתי חייב לעשות זאת.
כבר השלמתי אם המצב..
פתאום כעבור 4 שעות אני מקבל מימנה שיחת טלפון. היא אמרה שהיא מרגישה תחושת פספוס. שזה לא מה שהיא באמת רוצה. שהיא רוצה לראות אותי ושאני אבוא אלייה.
היא אמרה שהיא נלחצה ושהיא אמרה דברים בפזיזות...
אני...כמובן באתי אלייה כי אני "פאפי" ...יש לי חולשה אלייה. הגעתי אליה . דיברנו על הכל.
היא אמרה לי שהיא רוצה לקחת את זה לאט. בלי לחץ. שהיא רוצה להכיר אותי. הרגשתי טוב. הרגשתי שעשיתי את זה ! שאהבת חיי לצידי !
כמובן שבאותו לילה התמזמזנו וכו'.
הלכתי לפנות בוקר. חבר בא לאסוף אותי עוד באותו ערב.
תחושת בלבול מטורפת.
במשך כל השבוע דיברנו בטלפון. הרגשתי שזה בבאמת מתקדם כמו שצריך. ניסיתי באמת להיות הכי טוב והכי רגיש בעולם. לא הלחצתי. הקשבתי. התייחסתי. הצחקתי. ריגשתי. יזמתי. חשפתי. הכל !
עד שבאחת השיחות שלנו היא התחילה להגיד דברים כמו " אל תבנה שזה התפתח לאנשהו" "אני לא רוצה להשלות" "אני פוחדת" "אני לא סגורה על עצמי" " אנחנו לא מתאימים" ראבק!
לפני כמה ימים התקשרת אליי ואמרת לי שאת רוצה לנסות..מה הקטע ,אמרתי... זה שיגע אותי...במשך כמה ימים לא התקשרתי. רציתי לתת לה זמן לחשוב. היא גם לא יצרה קשר. כשהתקשרתי כעבור כמה ימים היא התעצבנה מיזה שלא יצרתי קשר.
שזה לא היה בסדר. אז אמרתי לה שרציתי לתת לה זמן לחשוב קצת לא רציתי להלחיץ.
ביום חמישי כשדיברנו בטלפון שיתפתי אותה בכל מה שעבר לי בראש .אמרתי לה שהיא מבלבלת אותי נורא. שזה משגע אותי . שהיא גורמת לי להאמין ושהיא מפתחת בי צפיות ואז ישר מורידה אותם לריצפה.
שפעם אחת היא אומרת לי שהיא מתה עליי ושהיא מתגעגעת ושנייה אחרי זה היא אומרת שזה לא ילך ושאנחנו לא מתאימים. אמרתי לה שהיא צריכה לחשוב מה היא רוצה מעצמה ומהקשר הזה. כי אני לא יכול להמשיך ככה.
להיות בין הפטיש לסדן.
יום שישי קבענו להיפגש. לדבר על הכל. נסעתי אליה...(אני יזמתי את הכל...) דיברנו על הכל . והיא אמרה לי את מה שציפיתי לשמוע. היא אמרה שיש לה רגשות אליי. שכייף לה איתי.
שאני בחור מדהים. שאני מושך.שאני סקסי. שאני עושה לה את זה. שהיא מתה לחבק אותי. שהיא חושבת עליי. אבל מה...שהיא לא חושבת שאנחנו מתאימים. ושזה לא ילך.
ושהיא לא בשלב שהיא מוכנה לקשר. רציתי למות באותם רגעים. הלב שלי דפק כל כך חזק..!
ניסתי לדבר שוב פעם לליבה .אמרתי לה שאי אפשר לדעת אם לא ניסינו. שאולי היא לא מכירה אותי מספיק ושאולי אנחנו כן מתאימים .היא אמרה שלא..שזה מה שהיא מחליטה וזהו...
היא התקרבה אליי. התחבקנו. התנשקנו. לא יכולנו להתאפק. כל שנייה היא אמרה לי "אני לא עומדת בפנייך" ידעתי שזו טעות. אבל המשכתי. המשכנו. הגענו למצב ששכבנו בסוף.
מי היה מאמין....כשסיימנו...היא הלכה לישון. אני ניסיתי להירדם לשווא. הגיעה הבוקר. הייתה לי תחושת גועלת. רציתי להקיא. היא בקושי התייחסה. הייתה מרוחקת מעט.
הרגשתי שהיא רוצה שאני ילך. התלבשתי . התחבקנו בפעם האחרונה.
התיישבתי במיטה שלה ואמרתי לה את המילים האחרונות . אמרתי לה שאני מקווה שהיא הגיעה להחלטה בלב שלם. ושהיא שלמה אם זה. שהמצב הזה קשה לי .אבל אני יעבור את זה. וזהו...
נישקתי לה על הלחי ויצאתי במהרה בלי להסתכל אחורה...
פה זה נגמר...אהבה חיי..נעלמה לעד...אני כועס עלייה. כועס! היא מילאה אותי בתקווה שזה כן ילך. נתנה לי להאמין...ואחרי שבוע הכל התפוצץ..כל כל רציתי להגיד לה את זה שאין לה לב. שהיא אכזרית. שהלב שלי זה לא משחק.!
אבל לא אמרתי. לא רציתי שזה הסתיים ככה.
להלחם עלייה? יש לי עדיין על מה להלחם? לא נלחמתי מספיק?! עשיתי מעל ומעבר! ניסיתי הכל...אך לשווא.
מה אתם חושבים..יש לי עדיין על מה להלחם? מה הדבר הנכון לעשות?
אני מרגיש שניסיתי הכל..הכל...השפלתי את עצמי בפנייה.הורדתי בפנייה את הראש ואמרתי לה "אני לא יכול להרשות לעצמי לאבד אותך שוב" בכיתי בלב.
כלום לא עזר..מה שנותר לעשות זה להשלים אם המצב ולהמשיך הלאה. לא? אין לי ברירה ):
או שיש...........?
שאלה
78703
הזמן
דווח
עקוב
נהל
0
אנשים צפו,
0
כתבו עצות,
0
השתתפו בסקר
ו-0
דרגו את העצות.
סיפור אהבה בלתי נשכח, אהבת חיי נעלמה לעד, להמשיך לנסות או שזה אבוד?
לב שבור בן 25 | כתב את השאלה ב-07/07/15 בשעה 09:29
להמשיך לנסות או שזה אבוד?
לנסות.היא אוהבת אותך והיא סך הכל מבולבלת.
11
לשכוח אותה . ולהמשיך הלאה...
65
אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.
אז, בשביל מה להירשם?
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
עצות הגולשים (11) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות
- בטעינה...
עוד ממדור "זוגיות"
חדשות במדור
אקראיות במדור
שאלות שעוררו עניין במדור
- מאורסת ולא רואה צורך לבזבז כסף על חתונה, לטוס ועל הדרך להתחתן?
- נפרדה ממני כי אמרה שאני אובססיבי ותלותי בה מדי, איך להחזיר אותה?
- בת הזוג שלי איחלה לי למות, לגיטימי לדעתכם?
- אני גרושה וניהלתי רומן במשך עשר שנים
השאלות הנצפות היום במדור
היום
השבוע
החודש
עכשיו ב-
עוררו עניין
חדשות