דו-מיני בסביבה הומופובית, לחיות עם גבר? לחיות עם אישה?

ביסודי כל הבנים בכיתה היו תמיד משחקים כדורגל כל הפסקה
וכל שיעור ספורט, אבל אני לא אהבתי את זה אז הייתי מסתובב
עם הבנות ומשחק איתם מחניים וכאלה ביסודי, הם התחילו לקרוא לי
"הומו" בשלב מסויים ולא נתנו לי לשחק איתם יותר, אז הייתי פשוט מסתובב
תמיד לבד ולא היתה לי חברה בהפסקות ובבית ספר לפחות(למרות שמתי
שהיינו בשיעורי מחשבים או אחרי בית ספר- בזה דוקא כן הצלחתי לרכוש חברים)
בכיתה ה' בערך הרבה חברים שלי התחילו לראות פורנו(מפותחים, אה?)
ושהיו באים אליי הם ניסו להראות לי גם אבל לא נמשכתי לזה...
וכל הקטע הזה שתמיד קראו לי בכינויים כאלה גרמו לסקרנות שלי לפעול ולחשוב
"אולי אני באמת הומו?"... אז שנה בערך תהיתי ואז חפשתי סירטונים של פורנו
גייז בשביל לבדוק אם אני באמת נמשך לזה וגילית שכן... הייתי בטוח שאני
הומו לגמרי אבל גיליתי שאני נמשך גם למין השני אחרי שבדקתי את אפשרות ב'...
למרות שאני נמשך יותר לגברים מאשר לנשים. בכל מקרה, אני גדלתי/גדל בסביבה
דתית יחסית ואני תמיד בכיתי על זה ושאלתי למה אני חייב להיות שונה, והתפללתי
כל הזמן שזה ישתנה, ואפילו העדפתי לא להמשך לכלום. אפילו שנמשכתי לשני המינים, לא רציתי להיות שונה בכלל, ובגלל שרק נשים מסוימות מושכות אותי
פחדתי שאני יגיע למצב שאני יהיה עם מישהי ולא אמשך אליה ולאן זה יוביל, אני עדיין מפחד מזה... וזה לא פחות קשה מלהיות הומו או לסבית.
בהתחלה הייתי בתיכון למחוננים לבנים בלבד, ולא הצלחתי להסתדר שם עם אף
אחד כי הלכתי רק עם חבר אחד מהיסודי שלא היינו בקשר כזה טוב והוא הצליח להשיג חברים חדשים די מהר, אבל אני די ביישן אז לא כל כך הסתדרתי. בכל מקרה מהר מאוד מצאתי את עצמי עוד פעם בלי חיי חברה, אפילו יותר גרוע ממיקודם. אחרי שהיתה לי בר מצוה ואולי רק 2 ילדים מהבית ספר החדש שלי באו ממש נפגעתי
ושנאתי שם את כולם. בשלב מסויים גם התחילו הצקות כי אמרו שאני הומו, איזה
ילד אחד התחיל לבכות בהיסטריה שהמורה הושיב אותו לידי וצרח... שהייתי שם ספרים בלוקר והייתי מתכופף (בגלל שהלוקר היה נמוך ואני תמיד הייתי גבוה) בא
איזה ילד אחד שהיה יחסית די חבר שלי לתקופה(אחד היחידים, עד שהתחילו להציק לו ולנדות אותו על זה שהוא חבר שלי ואז הוא התרחק) ואמר לי "למה אתה מתכופף ככה, מה אתה רוצה לקבל בתחת?" ובלי שום קשר אחרי זה זרק "איך אני חם על אמא שלך וסבתא שלך", יציאה ממש מפגרת ולא קשורה. סתם בשביל להתגרות בי, כנראה הוא רצה להראות שעכשיו הוא גם נגדי ואז ירדו ממנו. זרקתי לו יציאה בחזרה "אם אתה נמשך לנשים מבוגרות כדאי שתבדוק את זה" הוא התעצבן והתחלנו לריב מכות, הורדתי לו דם כי גם ככה הייתי עצבני בטירוף. מפה לשם השהו את שנינו וזו לא הפעם הראשונה שהגעתי למצב שאני רב מכות בגלל שמציקים לי. תמיד הייתי יושב בהפסקות ומצייר בשביל לא לדבר עם אף אחד, וילדים פעם אחת באו - קראו לציור שלי מכוער,
צחקו ותלשו לי אותו מהחברת וזרקו בפח. לא הגבתי. בטיול שנתי אף אחד לא
רצה להיות איתי בחדר. תמיד הייתי לבד, וכשנסענו באוטובוס היו תולשים לי
את האוזניות וצוחקים על הטעם שלי במוזיקה, ואני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי..
התחננתי לאמא שלי במשך השנתיים האלה שתעביר אותי בית ספר, ואמרתי לה
שמציקים לי. היא אמרה שכנראה זה יעבור כי אני עוד לא "התאקלמתי", ונשארתי שם
ככה שנתיים. אני בחיים לא אשכח מה שהם עשו לי שם. אחרי שנתיים היא סוף סוף
הסכימה ושלחה אותי לבית ספר אחר, ברמה פחות גבוהה שיש בו בנים ובנות, אבל
עדיין דתי. החברים שלי הטובים מהיסודי(אלא ש"צברתי" ממשחקי מחשב) היו שם
ומהר מאוד חזרנו להיות חברים טובים. קראו לי חנון והציקו לי אבל לא היה לי אכפת,
אחרי שהתחברתי עם הבנות ירדו ממני ועכשיו אני בערך חבר ממש טוב של כל השכבה. אבל הקטע זה שהשנה היה לנו מחנך הומופובי ברמות, הוא העביר
כל שיעור חינוך אפשרי בנוגע ל"למה אסור לתת להומואים שוויון זכויות", איך
שזה לא נכון שילד יגדל עם 2 אבות, שהמדינה לא צריכה להשקיע בזה כסף, ש"לצערנו, יש אנשים מבולבלים שסוטים מדרך הישר ואסור לתמוך בזה"
וכו', אני כמובן התנגדתי כי לא יכולתי לשמוע את השטויות האלה יותר, והתגובה
שקבלתי היתה שכל החברים שלי נזפו בי, ואמרו לי "מה, אתה הומו?" ודברים כאלה.
אני יודע שיש עוד 2 הומואים בכיתה שלי, אחד בהכחשה(הוא חבר שלי מהיסודי וקיימנו יחסים, ובכל זאת הוא טוען שהוא "סטרייט") ואחד ששומר את זה בסוד, הם לא הגיבו כמובן למרות שנעצתי בהם מבטים, אבל כמובן - מה ציפיתי. הייתי נורא עצבני
על זה וגיליתי ששוב פעם כל הסביבה הומופובית. דברתי עם אמא שלי על זה והיא אמרה "נו, מה אתה רוצה אז שהוא יחנך אתכם להיות הומואים?", כאילו שמיניות
זה דבר נרכש. מאז אני לא סובל את המחנך הזה, הוא פשוט עולה לי על העצבים
וכנראה שהוא ימשיך איתנו שנה הבאה ליב', אני לא מדבר יותר על זה שאני תומך
בהומואים ולא נראה לי שמישהו חושד כי אם כן כבר היו מנדים אותי. תמיד יש
דו-סיח מגעיל בכיתה על משהו בנושא בהפסקות בין חברים כמו "שמעת שרוצים
לתת להומואים לתרום דם? אני מקווה שלא יתנו, יש להם איידס ומחלות מין..." או כל מיני דברים כאלה, כאילו ללהט"בים יש צרעת. אני בחור מאמין, ולפעמים אני שואל
את הקב"ה "למה?" למה שהוא יאסור דברים כאלה, זה משהו מולד. אם הייתי יכול לשנות את זה כבר הייתי עושה את זה מזמן. למה אנחנו מנודים מהחברה.
בשלב מסויים לא יכלתי יותר לשמור את זה בבטן וספרתי לאמא שלי. היא
חטפה שוק והתחילה לבכות, היא לא דיברה איתי בערך שבוע ואז הציעה לי
שאני ילך לפסיכולוג ואפילו לזונה בשביל לראות כמה יחסים "נומרטיביים" הם כיפים.
היא אמרה שכנראה שאני נער ואני רק מבולבל, ועוד כל מיני שטויות. היא אפילו
הלכה לרב לברך אותי כאילו יש עלי קללה...
אחרי כמה זמן זה עבר לה, והיא עכשיו אומרת לי "שהיא רק רוצה שאני יהיה מאושר" אבל בו זמנית היא אומרת "אבל תבטיח לי שתתחתן עם אשה ולא תחיה עם גבר."
לאבא שלי אני כנראה לא אספר בחיים, הוא שונא הומואים(ואשכנזים) והוא לא הבן אדם הכי פתוח מבחינה מחשבתית. אני לא יודע לאן זה יגיע, אולי הוא לא יכיר בי יותר, אולי הוא יכה אותי... לא לוקח סיכון. השבעתי את אמא שלי לא לספר לאף אחד, והיא הסכימה. אני מקווה שהיא תשמור על ההבטחה שלה. אבל אני לא יודע מה
לעשות עם החיים שלי. מה שנראה לי הכי טוב זה פשוט לחיות לבד כל החיים,
היו לי חברות, מקסימות שאני נורא אוהב אותם מבחינת אופי ואישיות, יותר מחיבור
פיזי אבל אף פעם לא חשבתי עליהן בקטע מיני... אני מפחד שאני אתחתן עם אישה
(כי אני כן רוצה ילדים מצד אחד) אבל היא תגלה או שזה לא יסתדר במיטה והיא
בכעס תגלה לאבא שלי או משהו כזה או תפיץ את זה בפומבי משנאה, וגם אני לא יכול להיות עליה נטל, זה ממש לא בסדר מצידי. אבל גם לחיות עם גבר זו לא אפשרות בשבילי, גם מטעם ילדים וגם מבחינת זה שאני יודע שאני ארגיש כל כך רע עם זה,
ואבא שלי עלול לדעת אם זה יקרה וזה בטח יהרוס לי כל קשר אפשרי בחיים.
אני לא יודע מה לעשות, עדיף פשוט להשאר לבד... בא לי לבכות. אני כבר עובד עצות,
זה כל כך קשה לשמור את זה בבטן וגם אני אף פעם לא יודע מה לעשות עם העתיד שלי... אשה בכלל יכולה לקבל את זה שגבר יאהב אותה כל כך, באמת... וייתן את כל כולו אבל גם יתאפשר שהוא לא יימשך אליה מינית? מצטער שזה כל כך ארוך, הייתי חייב לפרוק... (דרך אגב, אם זה לא ברור - הייתי ב"מערכות יחסים" עם שני המינים,
2 גברים בסתר ו2 נשים...)