איך שומרים על זוגיות בזמן הצבא?

אני וחבר שלי מעל שנתיים ביחד.
הוא סיים טירונות 02 מורחב והתחיל קורס, ואני בסיום התיכון ואעשה שירות לאומי.
העניין הוא שהוא ממש נסגר מאז שהתחיל את השירות ואני תוהה מתי הוא יחזור לעצמו...
לפני תחילת הטירונות היתה תקופה של כחצי שנה שהוא לא עבד ולא למד, ככה שרוב היום היה על המחשב והתכתבו המון. אני אפילו לא זוכרת על מה, פשוט התכתבנו ברשתות החברתיות בלי הפסקה (לא דיברנו הרבה בטלפון), ונפגשנו כפעם פעמיים בשבוע מתוך בחירה.
גם כיום אנחנו נפגשים כפעם פעמיים בשבוע, בנושא הזה דבר לא השתנה כי באופן קבוע כימי שישי הוא חוזר הביתה.
אבל מבחינת השיחות שלנו הוא השתנה לגמרי.
בזמן שהוא בבסיס אני מבינה, אבל גם בשישי שבת (ולפעמים חמישי שישי שבת), גם אז הוא בקושי כותב לי, וכשאנחנו נפגשים אז גם בקושי מדברים.
מצד אחד אני מרגישה נורא רחוקה ממנו וזה כואב לי,
מצד שני כמעט כל שבוע אני מעירה לו על משהו ואני רואה שהוא משתדל לכתוב כמה מילים ביום אז אני לא יכולה להמשיך להעיר (חשבתי כבר רחוק וחשבתי על פרידה והוא לא הסכים בשום אופן ואמר שהוא אוהב אותי וגם אני אוהבת אותו מאוד מאוד מאוד)
מצד שלישי אני שואלת - עד מתי? האם זה יהיה ככה עד סוף הקורס או ככה כל השלוש שנים אפילו שהשירות שלו נותן לו הרבה שעות חופשיות עם הפלאפון?
מצד רביעי, מי אשם - הוא או הצבא? אולי הוא נורא עייף ובגלל זה אפילו שיש לו אפשרות הוא בוחר לא לנצל אותה?
מצד חמישי, בטוח יש פה הרבה אנשים שהצליחו לשמר זוגיות בזמן הצבא וגם כאלה לוחמים שעושים להם חיים הרבה יותר קשים - איך אתם, ובכללי כולם, הצלחתם לשמור על זוגיות בזמן הצבא?