0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, ו-0 דרגו את העצות.

לקראת גיוס, והביישנות לא עוברת...

די מיואש.. בן 18 | כתב את השאלה ב-05/12/14 בשעה 14:14

בלי הרבה הקדמות: אין לי ממש חברים .
גם אין לי חברה/ הרבה ידידות.

אני לא יודע כמה זמן יכול להמשך המצב הזה. כמו שאתם בטח מתארים לעצמכם, הוא לא הכי נוח. נכון שאני לא בדכאון כי יש עוד הרבה תחומי עניין בחיים, אבל עדיין, משהו חסר.
חסר היציאות בימי שישי/ חמישי.
חסר לדבר ולהפגש עם חברים.
חסר שאני כמעט בטוח שלא יבואו חברים ביום הגיוס שלי. אתגייס לבד. בערך את כל ימי ההולדת שלי העברתי לבד/ עם המשפחה בלבד.
דרך אגב, אם אתם חושבים שאני לפני צבא אז יש לי שם צ'אנס למצוא חברים , אני מקווה שאתם צודקים, אבל לא בטוח. כי זה היה כך, פחות או יותר, גם ביסודי וגם בתיכון.
אביא חלק מההיסטוריה שלי: עד סוף היסודי הייתי שמן, מאוד מסוגר מבחינה חברתית.
מסוף כיתה ח' ועד כיתה ט', הרזיתי בצורה בריאה( מאז אני חי בריא, דרך אגב), וחשבתי שזה מה שיביא לי כמה חברים - שאיתם אוכל לדבר, לבלות.. אולי אפילו חברה.
אבל התבדיתי.
אולי זה כי נכנסתי לתיכון מבויש עדיין ( למרות שנפתחתי חברתית אט אט).
אולי זה כי יש בי פגם כלשהו שאני לא רואה.
בכל מקרה, בכיתה ט' מצאתי כמה חברים- אך הם היו רק בזמן בית הספר, וכמעט שלא מעבר לכך. ככה בערך עד סוף יב'.
ועכשיו אפילו את זה אין לי..
האמת שהיו כמה ילדים בתיכון שכנראה ניסו להתחבר אליי , אבל הם היו בעיקר מהדי מוזרים, בלי להעליב , וכאלה שמדברים בעיקר על לימודים/משחקי מחשב /קעקועים/ אלוהים יודע מה. ואני לא חנון / "פריק", ואני שואף ורוצה להיות ב"נורמה" החברתית. לא כי זה הנורמה/ כי זה מקובל, אלא כי איתם (הנערים שהיו בצופים, במקרה שלי) אני מוצא הרבה יותר תחומי עניין משותפים( חוץ מהצופים) , ויותר כיף לדבר ולהפגש איתם .
אז נכון, אני נראה (בלי להשוויץ חח) לא רע, גבוה, אפילו די שרירי.. אבל יש לי את החשש. הביישנות הנסתרת לכאורה, למרות שאני מרגיש נפשית שהתבגרתי וכמעט אין לי את זה כבר. אבל זה סובייקטיבי
אולי, בצבא ו/או בטירונות, שוב אחזור על הטעות של להיות מסוגר( לא בכוונה כמובן), או שאני פשוט לא יודע ליצור קשרים חברתיים אמיתיים. זה כאילו אחרים מסתדרים, ולי אין את התכונה הזו... כל פעם אני מרגיש שאני רק ב"כמעט", כלומר שאני נשאר בלי כלום בסופו של דבר..
אפילו כשאני חושב על להתחיל עם בנות, אני נתקל בקושי: או מתוך "ידידות", ואז כאמור אין לי הרבה, אבל בצבא אפשר להכיר, אבל שוב- אני לא ממש מתחבר כנראה לאנשים חחח :(, או בלי היכרות, זאת אומרת ללכת לבר למשל- אבל עם מי? לבד? ..
ואם תהיה לי חברה / "מועמדת" לחברה- מה אני אגיד לה כשהיא תשאל מה אני עושה בסופשים? מי יבוא איתך ליום גיוס?..
אני באמת לא יודע מה לעשות. את רוב חיי העברתי בלי הרבה חברים. האם גם השארית תהיה כך? אני חושש שכן..
בבקשה תגידו לי , בכנות, אם יש משהו שלדעתכם אני מפספס? ואם החסרתי פה איזשהו פרט מידע שרלוונטי עבורכם- אנא רשמו בתגובה.

תודה רבה, זה באמת מאוד חשוב לי .

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (3) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "מתבגרים"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות