לא מצליח להבין את תכלית התפילה, עדיף שלא אתפלל?

אני בחור צעיר ומתגורר במשפחה דתייה ואפילו חרדית אני מגדיר אותה
למשל-אסור לגעת בבנות,אסור שתהיה לי חברה (אם לא מדובר לצורך שידוך) ,אסור לאכול בשר וחלב יחד,ועוד ועוד איסורים
כל האיסורים האלה לא מפריעים לי ואני מקיים אותם בלב שלם. אני מאמין בקב"ה ואוהב אותו באמת,הוא עזר לי ברגעים קשים מאוד שחוותי ואני מרגיש אותו. .. (וזה לא זיבול שכל ממהורים שלי..לכל מי שחושב שאני מושפע כי אני בוגר ואני מחליט ובוחר במה להאמין,אז רדו מזה)
מפריע לי עניין התפילה. העובדה שאני צריך לקום בבוקר ולהניח תפילין..אני לא מצליח להבין את זה.
אני יודע שזה לא אתר של :"שאל את הרב" פה..ובכלל אם יש פה דתיים ,גם אם כולם פה יגידו לי להפסיק להתפלל -אני לא יעשה את זה.. זה פשוט המקום שהכי נח לי לפרוק בו ואני מכיר את האתר הרבה זמן)
אני לא מבין-למה הוא צריך שאני יתפלל אליו? מה,הוא זקוק לתשומת לב? לא מצליח להבין את זה הרי הוא המלך -למה הוא צריך שאני יישבח אותו ויגיד לו כמה הוא אדיר וטוב וכו..?? הוא רוצה כבוד?
השאלות האלה ממש לא באות מכפירה ח"ו כי אני מאמין ומקפיד מאוד!!
אני קם בבוקר ואין לי חשק להתפלל, דבר ראשון בגלל עייפות-לפעמים זה קשה ואני בכלל לא מתכוון בתפילה ומצד שני כי אני לא מבין את התכלית..
שוב,אני לא יפסיק להתפלל אני פשוט רוצה להבין.
ואם אני מתפלל בלי כוונה-זה שווה בכלל? כלומר-עדיף להתפלל בלי כוונה או שכבר עדיף לא להתפלל?