האם צדקתי? נהגתי נכון שדחיתי אותה?

נפרדנו עם האקסית לפני כחודש, ונפרדנו לא יפה.
היא החליטה שאנחנו לא מתואמים מבחינה מינית ובאופן כללי הבנתי שהקשר שלנו לא היה משמעותי עבורה.
דיברנו על הכל בטלפון שיחה קצרה ולכן אמרנו שכשה תחזור מהצבא נדבר על הכל פנים מול פנים ונסגור יפה.
כאשר חזרה מהצבא הרמתי אליה צלצול, והצעתי להפגש ולדבר..
היא אמרה שיש לה "אימון" ואחריו היא "לא יודעת מה יהיה"
אז נראה וכאלה..
בשלב הזה תפסתי עליה סיבוב וכתבתי לה ב -סמס שזה יהיה הוגן אם היא תנהג בכבוד *ותפנה* זמן להפגש ולדבר.
ואחרי הזלזול הזה בכלל סרבתי להפגש איתה וככה סגרנו לא יפה.

לאחר חודש של ניתוק היא סיימה עם המילואים וחזרה לעבוד.
(אנחנו עובדים ביחד ומתאמנים באותו חדר כושר ומתראים ביום יום מידי פעם)
אני התעלמתי מהקיום שלה בכלל, והיא פיתאום ניסתה להוציא ממני תגובות וזרקה הערות כשה עברה לידי כאילו הכל בסדר.

ואז היא תפסה אותי לשיחה ואמרה שהיא מצטערת על איך שסגרנו פשוט "נפלתי עליה בתקופה לא טובה" ו "לא היה לה זין לשיחות האלה"
אני אמרתי לה שאם היא לא מבינה שלסיים מערכת יחסים כמו בן אדם זה יותר חשוב מ "אימון או כל מה שלא יהיה אחריו" אז היא חולה בראש.
היא רצתה שנחזור להיות ידידים כמו שהיינו לפני שנהיינו ביחד.
אמרתי שאחרי מה שעשתה אני לא מעוניין להיות ידיד שלה.

איך הייתם מגיבים לסיטואציה כזאת, האם נהגתי נכון שדחיתי אותה?
האם בן אדם יכול לעשות מה שעולה על רוחו לבן אדם אחר ואז לבוא ולבקש סליחה ולצפות לתקן הכל ולהשאר ידידים אחרי?