אולי זו הייתה טעות להיפרד ממנו?

עד לפני כמה ימים הייתי בקשר עם בן אדם במשך כ-3.5 חודשים , הכל היה טוב ויפה ובתחילתו ולפני שנהפכנו לזוג , הרגשתי ממש משיכה ושממש כיף לי איתו והכל זורם ויש על מה לדבר והשיחות זורמות ויש עיניין רב .
הוא חייל קרבי בצנחנים ולכן היציאות שלו הביתה כפי שאתם מבינים , לא הכי ..הכי..חח..אבל זה לא הפריע לנו והוא כל יום היה מתקשר והיינו מדברים כמה שהוא היה יכול , ונפגשים בימי שישי כשהוא חזר הביתה .
אחרי חודש-חודש וחצי בערך , ההתעניינות שלי כלפיו די פסקה, זה בא לידי ביטוי בכך שהיו ימים שאם הוא לא היה שולח הודעה , לא היינו מדברים והאמת ? זה לא הפריע לי באותו הזמן , להתקשר - לא התקשרתי כי תמיד פחדתי להפריע לו באמצע משהו , הוא דיבר איתי על זה ושזה מפריע לו והבטחתי שאני כן אתקשר ואשלח הודעות , מה שלא קרה.
ואז באמת התחלתי לחשוב שאולי מה שאני מרגישה אליו זו לא אהבה (בנוסף לכל זה לא הכי סמכתי עליו ואמון זה הדבר החשוב במערכת יחסים טובה) . חשבתי כבר תקופה אולי להיפרד ממנו אך לא עשיתי את זה..
לפני כמה ימים הוא ביקש להיפגש וניפגשנו , בזמן האחרון הרגשתי קרירות מצידו וכן יכלתי להבין אותו אחרי כל מה שעשיתי או יותר נכון- לא עשיתי בקשר הזה .
בקיצור ניפרדנו כידידים מתוך נימוק שלו שאני לא מראה אהבה ורגשות והוא לא מרגיש שזה הדדי והוא לא רואה את זה מתקדם לשום מקום , ואני הרגשתי מצויין שזה לא בא רק ממני ואני לא פוגעת בבחור וגם הוא אמר שהוא שמח שגמרנו את זה יפה!
אבל עברנו השעות , הימים והרגשתי ממש מבואסת וחשבתי שאני אשמה בפרידה והכל באשמתי ואני מצטערת על היחס הגרוע שלי כלפיו , ואם היתי יכולה להחזיר את הזמן אחורה לתקן הייתי עושה זאת כי הוא היה בן אדם מדהים וכשהינו נפגשים היה לי הכי כיף בעולם , אך באותו הזמן הרגשתי שהקשר הזה באמת זה לא זה אז זה היה קצת צבוע מצידי כן להחזיר אהבה..אולי זה רגשות ביאוס ועצב שנובעים מהרגל וחיבה רבה לבן אדם ולא מאהבה אבל אני לא יודעת מה לעשות מכאן .. לוותר ? או לדבר איתו ואולי לנסות לתקן את המצב ? ואם לדבר אז כיצד ? אולי זו לא הסיבה היחידה שניפרדנו בגללה והוא כבר לא אוהב אותי ?

אני מבולבלת מאד תעזרו לי , תביעו את דעתכם על כל העיניין ומה עלי לעשות..