מרגיש שהשנה לא יכולה להתחיל גרוע יותר

אני פשוט מרגיש שהחיים מנסים להפיל אותי עד הרצפה.
אחרי שעברתי את כיתה ח' וכולם צחקו עליי אני חשבתי שהבחופשה הזאת הכל ישתנה ,קודם כל היה לי שתיי חברים ממש טובים שהם היו איתי בכיתה ובזכות אחד מהם אחרים קיבלו אותי יותר לחברה שלהם ואני הרגשתי שזה ישאר ככה.בנוסף אני הייתי בכגורסל כבר 8 שנים ואני ממש רציתי להמשיך ולהשתפר.
בסופו של דבר קרו לי הדברים הכי גרועים: דבר ראשון החבר שעזר לי עם הילדים עבר עיר והחבר השני רוצה שאני אתן לו 100 שקל והוא היחיד שאני יכול להיות חבר שלי וביום הראשון כולם היו ביחד רק אני הרגשתי בודד כולם מדברים ורק אני אפילו שאמרתי היי וניסיתי לדבר לא דיברו איתי ואני ממש מרגיש כאילו אני בחרם וגם מתי שמדברים איתי רק צוחקים עליי אני מרגיש שהם לא יכולים להתנהג כאילו אני קיים ואפילו לפעמים יש לי חוזר ריכוז שגורם לי לגמגמם טיפה ותמיד צוחקים עליי בגלל זה.
בנוסף את הכדורסל עזבתי בגלל שכולם רצו שאני אפרוש אפילו ההורים והמאמן העיף אותי בטענה שאני "לא מספיק טוב" ואני לא יכול לחזור.
אני מרגיש שהמצב לא יכול להחמיר ואני מרגיש כאילו עכשיו אין לי לאן ללכת אין לי חשק ללמוד עכשיו או להיות בחברה של הבית ספר ואני מרגיש כאילו מכאן אין מה לעשות תעזרו לי בבקשה