שאלה 40223
  מצורף שיר רקע
 
הזמן
 
דווח
 
נהל
  0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, ו-0 דרגו את העצות.

היינו 5 שנים יחד והיום יש לה אחר, יש לי סיכוי לשנות אותה?

מוטי בן 27 | כתב את השאלה ב-26/08/14 בשעה 23:39

היי.
לפני שלושה חודשים אני והאקסית שלי נפרדנו לאחר שנה וחצי לא קלים.
היינו יחד 5 שנים. כשהיינו ב3 שנים שלנו עברנו לגור יחד במשך שנה.
שם בערך הרוב השתבש. היינו בסדר בחודשים הראשונים ואז בהמשך בתחילו הבעיות.
היינו רבים, מתווכחים, משחקי אגו ילדותיים והמון כאב ובכי, אך עדיין תמיד המשכנו לאהוב ולרצות להיות יחד.
במשך שלושה חודשים לפני הפרידה החזקתי את זה בשיניים כי לא רציתי לשחרר אותה וממש התחננתי לעוד הזדמנות. ניסיתי המון ושוב לא הלך. כבר לא הייתה את המשיכה הזו מצידה, כנראה מפני שהתחננתי כל-כך.

לפני 3 חודשים הכל התפוצץ אצלי מרוב עצבים וסיימתי את זה ממש מגעיל ועד היום חרא לי עם זה.
שם זה נגמר.
בחודש הראשון כמעט ולא חשבתי עליה, אפילו הרגשתי מאוד טוב ובטוח עם זה עד שהגיע הרגע שהתחלתי ממש לחשוב עליה והתחילו כל הדפיקות לב וההתרגשות הזו. הרצון לראות אותה ולהיות קרוב אליה, הרצון העז לשמוע את קולה ואת צחוקה שכל-כך אהבתי ועדיין.

היא הייתה בת 18 כשנפגשנו לראשונה ואני היית עוד בזמן שירות צבאי, הייתי הראשון שלה והיא הייתה אהבתי הראשונה.

כשהתחלתי לחשוב עליה לאחר חודש פרידה, לא הצלחתי עוד להחזיק את זה בפנים והרגשתי צורך שהיה חזק ממני לתקשר איתה ועשיתי זאת.
היא מיד אמרה שיש לה מישהו חדש וטוב לה איתו וככה ניתקה לי את השיחה.

עוד לפני שנפרדנו בחודשים האחרונים שלנו כשהיינו רבים, היו לה מספר הצעות מחברות שרצו להכיר לה גבר אחר במידה וזה ייגמר סופית בינינו והיא הייתה להוטה לעשות זאת, רק שאני עוד האמנתי בזה ותליתי תקווה שזה יתאפשר בינינו.

3 חודשים לא ראיתי אותה ובקושי שמעתי את קולה, כל מה ששמעתי היה את הכעס שלה עליי וגם זה כשהיא טרחה לענות לי אחרי אינספור טלפונים.
היא חסמה אותי בכל דרך אפשרית, ווטסאפ, טלפון, הודעות, הכל..
במשך חודשייןם אני מתקשר ומבקש ממנה לשבת ולדבר על הכל, לפחות לסיים את זה אחרי שאוציא כל מה שעל ליבי, כי הרגשתי מאוד חנוק עם כל זה.
היא התעלמה מכל הבקשות שלי וגם כשענתה לשיחה, היא סירבה בכל פעם מחדש.

הרגשתי שכבר לא אכפת לה ממני אפילו במעט. 5 שנים הייתי איתה.
לא הייתי בן-זוג מושלם אני יודע את זה טוב מאוד. עברתי תקופות מאוד קשות אישית שזה מאוד השפיע על הקשר ועל היחס שלי כלפיה וכלפיי כל הסובבים אותי.
אמרתי מילים מגעילות וזה מה שהרס כל טיפת רגש שלה אליי.

אחרי שהיא סירבה לכל בקשותיי לנהל שיחה פנים מול פנים ואחרי כל ההתעלמות מהאימיילים שהשארתי לה (זו הדרך היחידה בה יכלתי להשיג אותה)
אתמול בבוקר 25/06/14 התקשרתי אליה לעבודה אחרי שהשארתי לה מספר הודעות יום לפני וחשבתי שאולי הצלחתי להגיע אליה אבל היא שוב ניתקה לי ברגע ששמעה את קולי.
הייתי בעבודה והרגשתי בחילה נוראית, לא יכלתי להתרכז בדבר.
החלטתי שאני נוסע עד אליה מהדרום למרכז רק כדי לעשות את השיחה הזו ולסיים עם זה אחת ולתמיד יהיה מה יהיה, אז ביקשתי לצאת מהעבודה בטענה שאני לא מרגיש טוב ובאיזשהו מקום באמת לא הרגשתי טוב ולא יכלתי להמשיך לעבוד ככה עם רבע ריכוז, גם זה בקושי.

התארגנתי, עשיתי תספורת חדשה, לבשתי בגדים יפים ויצאתי לדרכי למרכז.
ולא במטרה לעשות רושם כאילו זה מה שיחזיר אותה, עשיתי זאת רק כדי שתראה אותי במיטבי ושלא תחשוב שאני מזניח את עצמי בגלל הפרידה שכואבת לי.

הגעתי אליה לעבודה, עשיתי לה טלפון לעבודה וביקשתי שתרד למטה בבקשה.
היא עשתה טלפון, לאחר מכן התברר שחייגה לבן זוג החדש שלה כדי לומר לו שאני קפצתי אליה לעבודה.
אחרי רבע שעה של המתנה היא אמרה שהיא יורדת אליי.
היא הייתה מאוד מופתעת לראות אותי כמובן.
ישבנות בספסל ליד והתחלנו לדבר. הטעות הגדולה שלי הייתה שלא אירגנתי בראש את המילים והמשפטים. לא חשבתי על מה ואיך להגיד כי כל הדרך הלב שלי דפק בעוצמה מהתרגשות של לראות אותה ומהתרגשות מהתגובה שלה כשתראה אותי והאם זה באמת יכול לעזור ולגרום לה להבין כמה אני רציני.
הייתי ילדותי ולא הייתי גבר מספיק וידעתי את זה גם אז אבל לא היו בי הכוחות לשנות זאת כי עברתי קצת תקופה קשה עם עצמי.
ב3 חודשים האלה עשיתי שינוי בחיי ורציתי שהיא תראה את זה ואמרתי לה את זה כמה וכמה פעמים.
גם באותה "פגישה" הזכרתי לה את זה שכמה השתניתי.
הסתכלתי לה בעיניים ופשוט אמרתי לה כמה אני אוהב אותה וכמה אני מבין היום את הטעויות הרבות שעשיתי וכמה אני באמת יכול ויודע לתקן ולתת לה כל מה שההחסרתי לה כל השנים. הסברתי לה שהיום יש לי הערכה להמון דברים כמו שמעולם לא היה ובאמת שלמדתי להעריך המון ובעיקר אותה ואת כל מה שקשור לזוגיות ומערכת יחסים בריאה.

בזמן שדיברתי כשהייתי מלא במילים וחצי מבולבל ומתרגש עד כמעט דמעות, ראיתי כמה דמעות בעיניה.
אני לא יודע בדיוק איך לפרש את זה.. בין אם זה אומר טוב או רע כי אני בעצמי כבר מבולבל ממנה.
תוך כדי שיחה החבר התקשר אליה והיא אמרה לו שמיד תחזור אליו. זה שבר לי את הלב.
היא כמובן הזכירה לי את כל המילים שפגעו בה ושיצאו ממני והיא סירבה להאמין שאני פתאום אדם שונה לאחר 3 חודשים.
ממש התחחנתי אליה ואני יודע שזו הייתה טעות, פשוט הייתי נואש כי כבר אמרתי לה הכל והיא בוכה ואז מיד קוטעת אותי ומזכירה לי משהו רע מהעבר, כאילו כדי לחסום את הרגשות שלה מלפרוץ החוצה, אז היא מזכירה לעצמה כמה רע עשיתי לה בעבר.
באיזשהו שלב ירדתי על ברכיי וביקשתי ממנה לתת לי את ההזדמנות הזו ושאני נשבע ביקר לי שאם זה לא ילך עכשיו אז אעזוב אותך לנצח.
עשיתי את זה במקום פתוח וציבורי כי כבר לא עניין אותי דבר.
כואב לי על כל זה כי אני מרגיש שלא נתתי לה מספיק והיום יש לי את האמצעים כן לעשות את זה, מבחינה נפשית ומבחינה חומרית.
ביקשתי ממנה לא להסתנוור מהקשר החדש שלה, כי היא איתו רק כי היה לנו רע בחודשים האחרונים והיחס שהיא קיבלה ממנו משך אותה אליו.
היא ביקשה לסיים עם זה וללכת, אני ביקשתי חיבוק אחרון והיא סירבה לתת לי.
התקרבתי אליה וחיבקתי אותה חזק כשהיא בוכה ואני תוך כדי מריח את הריח של שערה שהיה כלכך חסר לי ואומר לה שאני אוהב אותה מאוד.

זה לא נגמר פה..
ביקשתי שלא תעלה והיא היססה טיפה ואז עלתה והשאירה אותי לבד על הברכיים במדרגות של הבניין.
לא יודע מה עלה בראשי ובמקום לקחת את הרגליים וללכת, החלטתי לעשות עוד נסיון אחרון, כי סוף סוף אני רואה אותה ואם זה לא היום, זה לעולם לא.
קפצתי לאיזור וקניתי זר פרחים והחלטתי להכנס לתוך מקום העבודה שלה ומול כולם לומר לה כמה אני מצטער.
נכנסתי ואחת החברות לעבודה שלה לקחה אותי לחדר וניסתה לשכנע אותי שהיא פשוט המשיכה הלאה והיא כבר לא שם , שכל המרדף הזה רק מרחיק אותה ושאם יהיה סיכוי אז אני הורס אותו ברגע זה ואני יודע שהיא צודקת. אמרתי לה שאני אוהב אותה ועשיתי טעוית בעבר, הייתי ילדותי והיום אני אדם שונה. ביקשתי לפחות לומר לה מילים אחרונות וללכת.
היא קראה לה לחדר ודיברתי איתה מספר דקות, השארתי לה את הזר והדובי על הכסא, אמרתי לה את יודעת שלעולם לא הייתי עושה דבר כזה כמו היום, היא אמרה "אני יודעת" והוספתי שלא תשכח שאני אוהב אותה, תודה וביי.
גם פה היא הייתה בשוק כי בעבר לא היה לי האומץ לעשות דברים מהסוג הזה וזה מה שהרחיק אותה ממני אז.

הייתי כל כך שבור שאין לי מושג איך אפילו הצלחתי לעשות דרכי עד לבית.
הלב שלי כל כך שבור היום שאני מרגיש כל רסיס ורסיס שדוקר אותי בחזה בכל מחשבה עליה ועל שהיא המשיכה הלאה סופית.

אני לא יודע אם יש לנו עוד עתיד יחד, מה שכן היא תמיד תשאר בליבי.

יש לי עוד סיכוי לשנות את חייה ולעשות אותה מאושרת איתי?
אני יודע שכל המרדף הזה רק מרחיק אותה ממני, אבל לתת לה זמן אומר לתת לה זמן להתאהב בגבר החדש שהיא איתו ואז זה באמת יהיה הסוף גם מבחינתי.

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (15) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "זוגיות"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות