לחברה שלי אין חשק מיני ומרגיש שלא נמשכת אליי, זה פוגע בי רגשית וקשה לי, עצות?

אני וחברה שלי שנינו בני 21 יוצאים כבר 4 שנים מאז כיתה יא. אני הכי אוהב אותה בעולם ואני רוצה שהיא תהיה אשתי בעתיד אבל כבר הרבה זמן שאני מרגיש שהיא לא נמשכת אליי כבר כל כך אולי אני טועה.
לקצת רקע אני והיא יוצאים 4 שנים ואף פעם לא הצלחנו להזדיין. כל פעם שניסינו זה כאב לה מאוד. כבר הרבה זמן שאנחנו מנסים לעבור בין רופאים שלא עזרו לה ועכשיו היא בטיפול אצל פזיוטרפיה של רצפת אגן שעוזר לה אנחנו עדיין לא מזדיינים. כשאנחנו עושים דברים מניים אז זה בשרך כלל הכל רק בלי שום דבר שקשור לחדירה בעיקר מתמזמזים ויורדים אחד לשני
כבר הרבה זמן שהיא רוב הזמן לא רוצה שנעשה דברים מיניים הרבה. בין אם זה כשאני מנסה לנשק אותה אז רוב הפעמים זו תהיה נשיקה קטנה והיא תלך אחורה ותגיד שאני רוצה שרק נתחבק או שאין לה חשק עכשיו.
אנחנו שנינו חיילים היא ביומיות מאוחרות ואני עושה חמשושים אז אנחנו נפגשים בדרך כלל רק בסופשים ומדברים כל יום בטלפון כמובן ובדרך כלל מבלים את רוב הסופש ביחד למעט יציאות עם חברים פעם פעמיים בסופש בנפרד. אנחנו עושים משהו מיני בדרך כלל פעם בסופש או שניים וגם כשאנחנו עושים את זה אז זה הרבה פעמיים יהיה עם חצי חשק ממנה. היא תביא לי ביד והיא לא תרצה כמעט שאעשה לה דברים למרות שאני מנסה לדחוף את זה והיא אומרת אחר כך שהיא עשתה את זה כי היא רצתה להביא לי ביד ולא רצתה שנעשה יותר מזה. למרות שכן מדי פעם היא כן עם חשק ואז ממש כיף לנו והיא תגמור גם פעמיים באותו ערב.
בשבועיים האחרונים לדוגמה היינו שנינו בחופש והיינו הרבה מאוד ביחד אבל כל הזמן הזה עשינו את זה פעם אחת שהייתה מאוד כיפית ואני לא יודע אם הבעיה שאני מצפה ליותר מזה או לא.
לפני כמה ימים התנשקנו והיא אמרה שאין לה חשק ושהיא לא רוצה שנתנשק חוץ מנשיקות קטנות כאלה קיבלתי את זה ולא ניסיתי לנשק אותה. אחרי זה היא הלכה למקלחת וכשחזרה אמרה באיזה הערת אגב שהיא הביאה ביד עם הדוש של המקלחת. זה ממש פגע בי כי זה גרם לי להרגיש שהיא פשוט לא רוצה אותי וזה לא שאין לה חשק. היא ראתה שנפגעתי והיא אמרה שהיא לא הייתה חרמנית בכלל וזה סתם היה לה נעים אז היא עשתה את זה.

עכשיו זה יותר מזה שאני סתם חרמן ורוצה שנעשה יותר אני חרמן והיא לא רוצה אני אביא ביד אחר כך ואני אהיה בסדר, הבעיה היא שזה מגיע למצב שזה פשוט פוגע בי רגשית כי אני מרגיש שאני נדחה כל פעם מחדש.

יצא לי לדבר איתה איתה על זה כבר כמה פעמים ושאלתי אותה אם היא באמת נמשכת אליי. היא אמרה שהיא באמת נמשכת אליי פשוט יש נורא תקופות בחודש שהיא רוצה פחות. היא אמרה שהיא באופן כללי לא חושבת בכלל על דברים מניים ביום יום ושזה לא בראש שלה בדרך כלל ושזה לא קשור אליי. למרות זאת אני יודע שלפני שהיינו יוצאים זה כן משהו שהיא הייתה חושבת עליו ביום יום.

זה כבר קשה לי ממש הרבה זמן ברמה שיצא לי פשוט לבכות בליילה בצד של המיטה אחרי שהיא נרדמה פשוט כי אני פגוע ואני כבר לא יודע מה לעשות. זאת החברה הראשונה שלי ואני לא יודע איך זה אמור להיות ואם אני הלא בסדר בסיפור. אני ממש לא רוצה להיפרד ממנה ואני לא רואה את שה כאופצייה בכלל אבל אני אובד עצות. אני חושב שאולי אם אחכה כמה חודשים עד שנצליח להזדיין אז אולי זה ישתפר אבל אני כבר לא יודע.