אוהבת אותו אבל אין לו שאיפות בחיים ואין לו כלום, כדאי ללכת עם הלב ולתת לזה צאנס?

הכרתי בחור בעבודה שלי לפני שנתיים, אנחנו ידידים טובים, אני יושבת אצלו מלא.. אנחנו יוצאים מלא מחוץ לעבודה, מדברים -
בזמן האחרון אני מרגישה שזה התקדם שלב. תמיד היה בנינו מתח, אנשים שמים לב לכימיה שלנו.

אני מרגישה שאני באמת מאוהבת בו, הוא לא יוצא לי מהראש לשנייה, כשהוא כותב לי אני ישר מתרגשת, אני אפילו חולמת עליו.
הבעיה היחידה היא שאני יודעת שאין לי עתיד איתו, ושאם יהיה לי עתיד זה יהיה עתיד רע מאוד.

אין לו שאיפות בחיים, הוא לא מתכוון ללמוד כלום, אין לו רשיון והוא גם לא רוצה לעשות כי אין לו כוח לשבת ללמוד לתיאוריה והוא גם לא מצליח לחסוך כסף לזה.
הוא מרוויח 10k בחודש ועדיין במינוס, ובנוסף הוא מעשן סמים בלי הפסקה.

כשאני מסתכלת עליו כבן אדם אני אף פעם לא חושבת על כל המגרעות שכתבתי למעלה, כשאני יושבת איתו כיף לי איתו, אני מרגישה אליו דברים - אבל כשאני יושבת עם עצמי ופתאום חושבת על זה לעומק אני מבינה את זה.
הוא רוצה לצאת איתי מלא זמן ומלא זמן שייבשתי אותו מהסיבות האלה (והוא לא מבין למה).

אני תוהה לעצמי אם ללכת עם הלב ולתת לזה צ׳אנס או שלא להיכנס לזה?
אני מרגישה שלאט לאט אנחנו מתקרבים יותר ואני פוחדת שבסוף אני אסחף ואני אפילו אפגע בו בסוף.

מה לעשות?