מפחד להתנסות מינית ולגלות את עצמי, איך משחררים לאט?

בגיל צעיר נחשפתי לפורנו והתחלתי לאונן, זה גרם לי להתרחק מנשים כי נבהלתי ממה שראיתי ולא היה מי שילמד אותי אחרת, לא הייתה דמות אב אקטיבית לידי ולא היה עם מי לדבר על זה.

הסתגרתי המון בבית והתמודדתי עם חרדות וסטרס.

הכרתי לפני שנתיים בחורה שהייתה לבת הזוג הראשונה שלי.

היא רצתה שנתקדם מינית והרגשתי שאני לא באמת רוצה אבל היא המשיכה וטענה שזה חשוב לקשר אז נכנעתי וניסינו להתקדם אך לא ממש הלך.

אחרי יום ההולדת שלי החלטנו (בעיקר היא) שננסה לשכב, אבל לא הייתי מסוגל נפשית לעשות את זה, גרתי בזמנו אצל אימא שלי ולא היה רגע אחד של פרטיות.

פרצתי בבכי וביקשתי שהיא תפסיק, גם לא הצלחתי להנות מזה שהיא ניסתה לרדת לי, זה הרגיש פולשני והבנתי שהאזור רגיש שלי שם למגע.

מאז לא ניסיתי שוב עד רגע כתיבת שורות אלו.

כמו בכלל הקלישאות לא חסר לי כלום, בנות רצו אותי וחלק גם היו בעניין של להתקרב פיזית אבל לא הייתי במקום נפשי טוב כדי להרגיש בנוח עם זה.

כך יצא שאני בתול בן 25 (לא שזו הבעיה כמובן) ואני חושש להתקרב.

לאחרונה החלטתי להפסיק לצפות בפורנו וגם להפסיק לאונן והיצר אכן עלה, אני לא יכול להפסיק להסתכל על נשים חשופות מסביבי והאמת שקצת קשה לי כי אני לא רגיל.

אני במקום אחר בחיים, גר בדירת שותפים ולכן אני מנסה לשפר את חיי.

בטיפול פסיכולוגי כבר 3 שנים לפחות ורציתי לשאול איך משחררים לאט לאט ולא נותנים לחרדה, לסטרס ולכל המסביב להשפיע?