0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, 0 השתתפו בסקר ו-0 דרגו את העצות.

נמאס לי כבר להיות בודדה זה הורס אותי מבפנים

בר בת 24 | כתבה את השאלה ב-09/11/19 בשעה 12:21

אני לעולם לא אזכה,
ללכת איתך יד ביד בשקיעה
להרגיש את חום גופך ואת ליבך
שפועם לו בחוזקה דפיקה אחר
דפיקה. לעולם לא אזכה להביט
לך בעיניים ולדעת שאתה באמת
אוהב ככה סתם, רק אתה ואני.
אני לעולם לא אזכה,
לאחוז בידך ולצעוד איתך אל האופק
חופה וקידושין סביבנו המון אנשים
מתרגשים הם בשבילנו. לעולם, לא
אדע מהי ברית אהבה. איש ורעייתו
חותמים את אהבתם ונשבעים זה לזו
לעולם, לאהוב.
לעולם לא אזכה,
לאהוב ולהיות נאהבת.
לא אדע לעולם אהבה מהי.
כמה שורפת ככה מתוקה.
לא חוויתי ולעולם לא אחווה.

שיר 2:
לבד,
טיילתי בין רחובות שוקקים
בדמדומי ערב המון אנשים
סביב כולם מחייכים ומשוחחים
סביב כולם נהנים בחברתם של
אחרים ואני לבדי התהלכתי לי בין
רחובות שקטים רחובות עצובים הם
כמו שבילי הלב שמדממים מבפנים
לבד,
ישבתי אז בפינה בחושך מבלי שאף
אחד ידע ובכיתי את שכואב בתוך ליבי
לבד לשמיים הבטתי וזעקתי בלי להשמיע
קול זעקה היא נשמתי ואני לא ראיתי דבר
סביבי מלבד בדידותי.
לבד,
אז חזרתי לביתי הם עוד היו שם
אותם אנשים מחייכים הם המשיכו
לשוחח ולעוף על החיים אותם צעירים
ואני לבדי התהלכתי עם לב כואב. נפש
זועקת ומחשבות.

נעים מאוד שמי בר, בת 24 ואלו שתי שירים שכתבתי הרגע עם המון דמעות בעיניים. הם מבטאים את הכאב הכי גדול בחיי, הבדידות. שלצערי במקרה שלי היא כפולה ( אין לי חברים כבר 13 שנה מאז החרם )
ובנוסף עוד לא חוויתי זוגיות. הסיפור שלי מאוד קשה אספר אותו בקצרה בגיל 12 כיתה ו עברתי לעיר ובית ספר חדשים המעבר לא עשה טוב היות ומילדה מקובלת בבית ספר הקודמת הפכתי להיות ילדה מוחרמת בבית ספר החדש זה הגיע עד רמות של אלימות פיזית חרמות והמון דברים קשים. מיותר לציין שחברים לא היו מכיתה ו עד ח ספגתי אלימות פיזית ומילולית העלבות והצקות מטעם אותם ילדים. ואז עליתי איתם לתיכון. אז אומנם פסק החרם כי הוריי נקטו צעדים דרסטיים אך מיותר לציין שחברים המשיכו לא להיות לי פשוט לא התייחסו הייתי שקופה וככה עד היום שאני משוחררת מצהל אין לי חברים.
למדתי פסיכומטרי לפני 5 חודש ומצאתי שם חברה אבל זה הייתה חברות לכיתה לא מעבר וגם אחרי סיום הקורס הקשר דעך ופתאום גם עושה טובה שעונה.
כואב לי שאין לי חברים אין לי עם מי לשפוך את הלב עם מי להיפגש בסופש ( שזה הרגעים הכי כואבים ) אין לי מי שיחגוג לי יום הולדת בשבילי זה יום רגיל..
כואב לי בסופש לצאת ב 23 בלילה לטייל ברחוב לבד לראות צעירים בגילי בפאבים ואני בוכה.
אל תגידו לי ללכת למסגרות כי זה לא ככה. א) לא מצאתי מסגרת חברתית לאנשים בגילי לרוב. וכן אני לא אלך לבירה עם משהי או משהו בן 35 חשוב לי שיהיו לי חברים בטווח שלי 24- 29 אף אחד לא מבטיח לי שאמצא אותם בכושר, או בתחומי עניין כח וגם באוניברסיטה עשיתי משאל של כמה סטודנטים בפייסבוק בפקולטה ובאוני שאני רוצה ללמוד בר אילן ורובם 8 מתוך 10 אמרו שהם לא באים כדי למצוא חברים. שסהכ נחמד בפקולטה ועוזרים אחד לשני אבל זה לא שתיווצר חברות של לשתות יחד בירה בסופש או ללכת לשופינג בערב. זה יותר חברות לכיתה... וזה ביאס אותי כי בניתי על זה. אבל טוב שגיליתי לפני שזה לא יקרה וכל שנותר לי זה לטייל כל סופש ב 23 בלילה לבד לראות סביבי צעירים פורחים ולבכות. היום חזרנו מקידוש ובדרך אבא שלי דפק יציאה: תגידי לא כואב לך שכל הצעירים בגילך פורחים ואת לבד, מפספסת את השנים הכי יפות? שאמרתי לו שאני הולכת לישון הוא צרח עלי מה לישון ב 22:30 בלילה.. קשה לי לראות מהחלון את כל הצעירים בפאבים והבת שלי בודדה רוצה לישון ב 22:30
אני לא כועסת אבל עדיין זה מסוג היציאות חסרות הרגש.. בן אדם גם ככה כואב לי אז למה להוסיף.
אבל זה בסדר אני רגילה כל סופש לטייל ב 23:00 ברחוב לבד לעשות סיבוב לבכות להתפרק ולחזור הביתה כי לא אבכה ליד הוריי. מה שהכי כואב לי שכל מי שהציק לי פורח חברתית. אין צדק בעולם.
ונעבור לבדידות השנייה זוגיות שמעולם לא חוויתי יצאתי ל 3 דייטים בחיי שרק פגעו בי וכלם מאתרי הכרויות זה הספיק לי להבין שמשם לא אמצא בן זוג. זה שאין לי חברים מקשה עלי למצוא ובינתיים השנים חולפות ואני דואגת שלא אזכה להתחתן להיות הורה ובכלל שלא אזכה לאהבה... כואב לי שאני בת 24 ולא יודעת מה זה אהבה. ולא אני לא שמנה, ואני מטפחת את עצמי. הבעיה היא חוסר ביטחון עקב מה שעברתי בשילוב שהגורל זימן לי 3 דייטים שמראש באו לחפש סטוץ לבזבז את הזמן שלי ולהתנהג בצורה הכי פוגעת כל אחד מהשלושה הציב רף לשני שעבר אותו בקלות.
הלב שלי כואב ומדמם הדמעות שוב זולגות זה כאב שאי אפשר לתאר גם אין לי חברים גם אין לי זוגיות אני אשכרה בודדה בת 24 במקום לטרוף את הסופש עם חברות במסעדה או עם בן זוג. במקום זה אני עושה סיבוב עד לתיכון איפה שלמדתי כי זה 10 דק ממני.... בוכה את נשמתי חוזרת הביתה והולכת לישון.
מנסה לחשוב מה עשיתי ככ רע בעולם שמגיע לי כל המצוקה והכאב הזה. ולא אני לא מחפשת חבר כדי למלא את הבדידות אני מחפשת חבר כדי לאהוב להיות בשניים ולא אני לבדי. מאמינה שאם החבר יבואו גם חברים. בלי שם קשר רוצה גם חברים.
וכן זה שאין לי חברים ולא חבר קשור ביחד לבדידות שלי.
תענו על הסקר. וגם תכתבו לי בכללי כל מיני דברים שאתם רוצים להגיב לי.
** בגילך הכוונה 22- 30
** אל תדאגו אני לא יכריח אתכם להיות חברים שלי או בזוגיות איתי חח. אני רק רוצה לראות כמה אנשים
( בחורים ובחורות היו רוצים להיות חברים שלי )
וכמה בחורים היו רוצים להיות איתי בזוגיות
אחרי שחפשתי הכל

טוב אז

אני בחורה בגילך וממש הייתי רוצה להיות חברה שלך
 
10
אני בחור בגילך וממש הייתי רוצה להיות ידיד שלך
 
5
אני בחור בגילך והייתי שמח לבת זוג כמוך
 
12
אני בחור בגילך את נשמעת מקסימה אבל לא חושב שהייתי רוצה אותך
 
3

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (10) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "מה שעובר עליי"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות