מכירים את זה כשחיכיתם למשהו כל כך הרבה ואז כשהוא מגיע פתאום פוחדים ממנו? אז כן זה מה שקורה לי

היי:), אני אשמח שתעזרו לי♡
מאז שאני קטנה החלום הכי גדול שלי היה להתנדב במד"א, והרצון הזה התגבר כשסבתא שלי נפטרה לפני חצי שנה, הייתי מאוד מעורבת בתהליכים של האשפוזים שלה בבתי חולים, ועזרתי לאבא שלי המון בכל מה שקשור אליה כי לא היה מי שעוד יעזור לו. רציתי עוד יותר לעזור לאנשים כמו שעזרו או לא עזרו לה.
בחופש הגדול הלכתי לקורס מגישי עזרה ראשונה, ותודה לאל עברתי אותו בהצלחה, אחריו היו עוד כמה שלבים של הרשמות ומפגשים שגם אותם עברתי.
לפני כמה ימים הודיעו לי שהתקבלתי סופית להתנדבות ובקרוב יש לי פגישה עם המתנדבים החדשים האחרים ועם האחמ"שים שלי.
אז יש לי שתי בעיות; אני לא בן אדם שמתחבר לאנשים שאני לא מכירה בקלות וכשהגעתי לקורס מתתי מפחד שאני לא אצליח להתחבר לאחרים, אבל בסוף כן מצאתי כמה ילדים חמודים שיצרתי איתם קשר. אני מתה מפחד שדברים לא ילכו כמו שצריך, כשאני אפקשש, שהלחץ ישתלט עליי ושאני לא אצליח לתפקד כמו שצריך.
אני אשמח אם תתנו לי עצות לאיך להתחבר לאנשים חדשים, ואיך להיות יותר פתוחה ופחות קשה לאחרים, אני אשמח שגם תיתנו לי עצות על התחלות חדשות ועל מה לעשות עם הפחדים שלי.
תודה מראש;)