0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, 0 השתתפו בסקר ו-0 דרגו את העצות.

ייאוש ואכזבה, מאוכזב מעצמי ומרגיש כישלון טוטאלי, אני פשוט לא יוצלח, מה יש לי?

כישלון טוטלי בן 20 | כתב את השאלה ב-13/09/19 בשעה 17:35

היי , רשמתי כאן בצורה קצת ארוכה מדי אז אני מזהיר מראש ...

אני מרגיש צורך לפרוק כאן , אני פשוט מתוסכל ומיואש מעצמי , אני שונא את עצמי על מי שאני ומה שאני .

אני בן 20 , סטודנט לראיית חשבון באוניברסיטה , ואני שונא את החיים שלי , אני מרגיש כמו אחד לא יוצלח כזה , אפס מהלך , מפגר , מטומטם , חלש אופי , אני מאכזב את ההורים שלי ואת כל הסביבה הקרובה אליי וגם את עצמי .

אני אוטוטו מסיים שנה ראשונה באוניברסיטה , והיום נכשלתי בפעם הראשונה בתואר , זה המבחן הכי גרוע שלי מאז שאני מכיר את עצמי , נכנסתי ללחץ ולא הצלחתי לענות על אף שאלה - ממש כלום ! למרות שלמדתי שבועיים למבחן הזה, מרגיש כמו אפס גמור .

רציתי להיות עתודאי והיו לי את כל הנתונים - קבא ודפר גבוהים מאוד , פסיכומטרי גבוה ופטור מאנגלית ובגרויות טובות , גם התאמתי מאוד לתחום שרציתי ללכת אליו אבל בגלל מחלה מסויימת והיסטוריה רפואית לא פשוטה - נכות , מחלות , והמון ניתוחים שעברתי בילדותי ובנעוריי לא רצו לגייס אותי אז , וכשהתחלתי כבר ללמוד את המקצוע הנוכחי פתאום הם נזכרו בי אבל היה כבר מאוחר מדי .


מפה לשם לא רציתי לבזבז זמן והחלטתי ללכת ללמוד אבל לא ידעתי מה , תחום הפיננסים החל לעניין אותי [ כל פעם תחום אחר עניין אותי והתעסקתי בו לעומק עד שממש ידעתי את כולו , פעם זה היה - גאוגרפיה , היסטוריה , שפות זרות , מזרחנות ועוד ... שהיום אני פשוט אנציקלופדיה מהלכת בדברים האלו , ובשנה האחרונה זה נהיה התחום הכלכלי ] .

בקיצור לא ידעתי מה להתחיל ללמוד והחלטתי ללכת לעשות אבחון , מפה לשם יצא שיש לי יכולות אנליטיות , זכרון ולוגיות מאוד מרשימות , ודווקא בהומני בינוני [ כל הזמן חשבתי שזה להפך כי לא עניינו אותי מתמטיקה ופיזיקה אף פעם והייתי מאוד בינוני בהם , עשיתי רק 4 מתמטיקה... ] אבל גם האבחונים , גם הדפר וגם הפסיכומטרי הראו אחרת לגמרי , עשו גם מבחן אישיות ומצאו לפתע שאני "נורא מתאים ללימודי ראיית חשבון ושיש לי חתיכת פוטנציאל בתחום" לדבריהם ...


בסמסטר הראשון באמת הרגשתי ככה , הציונים שלי היו בהתאם , הייתי בין החזקים בתואר והמון אנשים היו מדברים איתי ומבקשים ממני עזרה , בתקופת המבחנים הראשונה נכנסתי להיסטריה ופאניקה ורציתי לברוח משם רק , איכשהו כל הציונים שלי היו גבוהים .

קרו כמה דברים בתקופת המבחנים שהשפיעו עליי לרעה - אנשים ראו שאני סופר לחוץ ולא היה להם נעים ללמוד איתי , היו לי בעיות עם שותפים לדירה והעיפו אותי מהדירה הראשונה כי לא הסתדרתי איתם [אני באופן כללי טיפוס מאוד שקט אבל היו להם בעיות איתי ] , ויצא שלמרות שממש הצלחתי בסמסטר א הגעתי שבור לסמסטר ב , כל הסמסטר לא ידעתי כמעט כלום , איכשהו בדרך נס עברתי שוב את כל מועדי א וברוב המקצועות בציונים גבוהים , רק ב2 לא אבל אלו היו 2 מבחנים עם מעל ל50% נכשלים והייתי ב20 נקודות מעל הממוצע בשניהם בלי ללמוד יותר מדי כי באמצע תקופת מבחנים נאלצתי להתאשפז בבית חולים , ואיכשהו שרדתי ... אבל היו בעיות אחרות ... בדירה השנייה שגרתי בה השותף שלי - אביו נפטר ממחלה שיש גם לי ומאותו רגע הוא עשה לי גיהינום כל יום ורק שאני אעוף מהדירה , האנשים שלמדתי והייתי בקשר טוב איתם איתם בסמסטר א' - רובם פרשו/עברו לכלכלה והשאר התחברו לאחרים ונהייתי מתבודד כזה .
לפני תקופת מבחנים של סמסטר ב' הייתי מאוד לחוץ , ויצא שמרוב לחץ שהרגשתי התמוטטתי והיו צריכים לפנות אותי לבית חולים לטיפול נמרץ לכמה ימים [ ועוד איכשהו שרדתי את הסמסטר ... יותר מזל משכל מה שנקרא ] , לא סיפרתי את זה להורים שלי כי לא רציתי להדאיג אותם , אבל אמא שלי גילתה כי מסתבר שחברה טובה שלה עבדה במחלקה שהייתי שם [ולא ידעתי ... עולם קטן ] אז זה התגלה מאוד מהר .

הפסקתי להתאמן במהלך השנה הזאת ונכנסתי לדיכאון כבד , בעבר הייתי ספורטאי מצטיין ושיחקתי בנבחרת הפראלימפית של ישראל והתאמנתי בעוד תחומים , ועכשיו אני מרגיש חלש , עייף רופס וחלשלוש כזה , הביטחון העצמי שלי ודימוי הגוף שלי ירד ל-0 , אני לא מסוגל עכשיו להוציא משפט בלי לגמגם בעוד פעם הייתי מסוגל לעמוד על שלי גם אם מולי הייתה קבוצה של אנשים , מטיפוס רציני אחראי ומסודר נהייתי בלאגניסט , הכל הולך אצלי לאיבוד .

אני פשוט מאכזב את ההורים שלי , הם כבר לא סומכים עליי יותר וכועסים עליי ומיואשים ממני ואני לא מסוגל להסתכל להם בעיניים .

עכשיו התחילה תקופת מבחנים של סמסטר קיץ [אצלנו בתואר חובה לכולם שנה ראשונה ללמוד בקיץ ] , אמרתי לעצמי בתחילת הסמסטר שאני חוזר להיות מה שהייתי לפני , חוזר להתאמן ולהשקיע במלוא המרץ בלימודים , בתזונה , באימונים ובכל המטרות שאני מציב לעצמי , מפה לשם לא הצלחתי ואני פשוט במעגל נוראי שחוזר על עצמו , בשבועיים האחרונים למדתי כל יום מ7 בבוקר עד 12 בלילה למבחן ...ובסוף הגעתי למבחן היום וקיבלתי בלאקאאוט מטורף ראיתי רק שחור בעיניים וגם את השאלות הכי בסיסיות לא עשיתי ... בקיצור 0 עגול ... אני פשוט לא מאמין על עצמי , התקשרתי לפני שבוע רק לאותם 2 מקומות שאבחנו אותי [ 2 אבחונים שונים עם אותה תוצאה ב2 מקומות שונים ... ] ושאלתי אותם מאיפה הם המציאו את הרעיון שאני מתאים למקצוע הזה ...

אני מרגיש שאני מעיק על אנשים ואני מהווה נטל בעולם הזה , למזלי יש לי 2 חברי ילדות מהעיר בה גדלתי שהם ממש ממש קרובים ותומכים בי כל יום ומתקשרים לראות מה הולך איתי [באוניברסיטה אני בודד ואין לי חברים , תמיד הייתי מאוד מופנם אז קשה לי להתחבר עם אנשים ] , אני כל הזמן בוכה [ באמת בוכה פיזית ... ] להם בטלפון ופשוט נמאס לי מהמצב הזה שהם נאלצים לשמוע אותי ככה חופר ובוכה להם כל יום אותו הסיפור .

לא יודע אם הייתי שורד עד עכשיו בלי התמיכה שלהם .

אני מקווה שמישהו כאן יוכל לייעץ לי מה לעשות .

מה עליי לעשות ?

לפרוש מהתואר
 
9
לרדת מראיית חשבון ל-כלכלה
 
0
להמשיך ולשרוד למרות שאין לי כבר כוחות
 
5

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (3) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "לימודים וסטודנטים"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות