אמא בת 27, לא חוזרים אליי משום מקום שאני שולחת קורות חיים, מה לעשות?

היי אנשים יקרים,
אנסה לתמצת כמה שאוכל.
אני בת 27 אמא לשלושה ילדים מקסימים כשהגדולה שלי היא בגיל שלוש בלבד( ז״א תקתקתי אותם כי רציתי שיגדלו ביחד.
בעלי עצמאי כרגע.. מרויח טוב ברוך השם.
עכשיו לפן המקצועי.
עד לפני שנתיים עבדתי בתור בנקאית עיסקית במחלקה עיסקית בבנק.
אני בתחום הבנקאות כבר 7-8 שנים. הייתי עושה הכל בבנק אחראית על הקופות .. אחראית על לקוחות הכי גדולים במשק גם במחלקת המטח עבדתי.. המנהלים היו מתים עלי כי הם סמכו עלי בכל הנושאים.. אני מהמגדילות ראש( בלי להתפאר) ולכן נגעתי בכל תחום למדתי אותו והייתי פרפקט בו. תקתקנית יסודית ומה לא. הלקוחות היו אוהבים אותי העובדים והכל.
בקיצור לאור שינויים בבנק.. סגירת הסניפים העיסקיים( שלא עובדים יומיים בשבוע עד שבע) והעברת כל המרכז העיסקי לעיר מרוחקת מאד. וגם בלי קשר היה באלי לשנות כבר מהבנק ( גם בגלל המשכורת וגם המרחק ) אחרי הלידה השניה התפטרתי מהבנק בשביל לטפל בילדים.. נכנסתי להריון שלישי .. הייתי בבית קצת.
ועכשיו אני רוצה לצאת לעבוד. ופה אני מגיע לעיקר( וסליחה על החפירה) הכנסתי את הילדים למעונות וניגשתי לחפש עבודה.
אני במשך חודשיים שולחת קורות חיים .. נכון אין לי תואר ונכון אני יודעת אנגלית לא ברמת שפת אם. אבל אני שולחת למשרות שלא דורשות את זה.
ואףףףףףף אחדדדד לא חוזר אליייייייייי!!!!
הקורות חיים שלי רשומים טוב. אבל הבעיה הגדולה היא שיש לי נסיון רק בתחום הבנקאות. לא מעניין שהייתי מתקתקת פקסים / טלפונים/ מקבלת פרונטאלי/ מטפלת בערבויות הפקדות הלוואות / שאלות/ שגויים/ הנהח של הבנק. מטח . פשוט אם לא הייתי מזכירה לפני בנסיון שלי אז לא משנה אם אופי העבודה לא דורש נסיון במזכירות . בקיצור כל העבודות ששלחתי קורות חיים כבר חודשיים ועמדתי בסף דרישות שלהם ( שלחתי למשרות שהשעות מתאים לאמהות וכו) . לא חוזרים אלי אף אחד. אני ממש מתחילה להתייאש ונכנסת לדיכאון. מתחילה לא להאמין בעצמי. למרות שאני יודעת בתוך תוכי שזה קטן עלי.
מה אפשר לעשות? איך אפשר להגיע לעבודות לא דרך קורות חיים? אלא פרונטלי? למה לא חוזרים אלי סה פשוט מזעזע בעיני? ואיך קורה שאני עובדת כל כך טובה( ואין לי בעיה שישאלו אפילו את המנהל סניף שלי) נשארת בבית חודשיים בלי עבודה ויש כל כך הרבה עבודות שמתאימות לי?:(
( אחרי שסיימתי את מה שכתבתי גיליתי שממש לא תמצתי אז עימכם הסליחה)