איך מתגברים על טראומה ממקום עבודה?

שלום לכולם.
לפני 3 חודשים עזבתי את מקום עבודתי הקודם אחרי שנה שהייתי שם, שנה שבה ספגתי יחס מעליב ומזלזל, צעקות והשפלות ממנהלים קולגות ואף עובדים שלי.
כשהתחלתי בתפקיד הבנתי שזה הולך להיות מאתגר אבל מהר מאוד ירד לי האסימון שזה פשוט לא מקום שאני מעוניינת לעבוד בו. אחרי חצי שנה החלטתי שהספיק לי והתחלתי לחפש מקום חדש, תוך מספר חודשים של ראיונות אכן מצאתי והודעתי על עזיבה (נתתי התראה של חודשיים מראש) ועזבתי, וכיום אני במקום החדש ומרוצה. העניין הוא שאני לא יכולה לשכוח את מה שעברתי שם. את הצורה הנוראית שהיו מתייחסים אליי, היו מקרים שצעקו עליי והשפילו אותי במהלך פגישות עבודה מול לקוחות ומול עשרות אנשים. ניהלתי צוות והיו מביישים אותי מול העובדים שלי. מפילים עליי אשמה על דברים שלא באחריותי. מטרטרים אותי ודורשים שאעבוד שעות נוספות רבות כדי לתקן טעויות של אחרים. מביכים אותי בפומבי, מלבינים את פניי ברבים, מזלזלים באינטליגנציה ובידע שלי. לא קיבלתי גיבוי מההנהלה בשום צורה. והיחס הנוראי, הצעקות וההשפלות.. זה פשוט לא עוזב אותי. הייתי בוכה בבית לבעלי אחרי העבודה, לא הייתי נרדמת בלילות. ניסיתי הכל, להיות סבלנית, להתעמת עם האנשים האלו, ועוד.. כלום לא עזר ואז החלטתי לעזוב. אני בחורה מאוד מוכשרת עם הרבה ניסיון תעסוקתי וממוצע ציונים גבוה מהטכניון. הייתי במקומות עבודה במשך שנים רצופות ותמיד עזבתי בחיוך ובטוב ושמרתי על קשר עם קולגות, עד היום אני בקשר טוב עם אנשים שעבדו איתי בעבר. זו הפעם הראשונה שאני חווה דבר כזה ואני פשוט בטראומה. עד עכשיו אני מרגישה שזה משפיע עליי, יש לי ממש פלאשים, כשאני בפגישות עבודה אני חוששת לדבר וממש הלך לי הביטחון העצמי! פעם הייתי מאוד אסרטיבית ומובילה והיום אני מפחדת לפתוח את הפה כי אני לא רוצה להגיע למצב של עימות חס וחלילה. אני במשרה ניהולית ואני מרגישה שאני הולכת על קליפות ביצים כל הזמן, מתנהלת בפחד.
מה אפשר לעשות? על מה אתם ממליצים? אני מרגישה כל כך פגועה עדיין מאיך שהתנהגו אליי שם, במילה אני קוראת לזה bullying . איך משחררים חוויה כל כך קשה?