0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, ו-0 דרגו את העצות.

יש לי הפרעות אכילה שהובילו לדיכאון, מה לעשות?

אנונימית בת 18 | כתבה את השאלה ב-10/07/19 בשעה 10:10

הכל התחיל בגיל 14, שחברה שלי בחטיבה אמרה לי שהשמנתי.
בהתחלה לא יחסתי לזה חשיבות אבל לאט לאט המשפט הזה התחיל לחלחל. אף פעם לא היו לי בעיות בדימוי עצמי, עד שהיא אמרה את המשפט הזה.

התחלתי להשוות את עצמי לבנות אחרות ולבחון כל פגם בגוף שלי. החלטתי לאכול פחות. לא לקחתי את האוכל שההורים שלי הכינו לי לבית ספר, דילגתי על ארוחות, חיפשתי באינטרנט תפריטים יומיים עד 1000 קלוריות ובעצם הרעבתי את עצמי. הצלחתי לרדת במשקל אך עדיין זה לא הספיק לי. הרגשתי שאני שמנה והגוף שלי נראה רע. החלטתי להרשם לחדר כושר כדי לחטב את עצמי במטרה לגרום לעצמי לאהוב את הגוף שלי. זה המשיך ככה במשך חצי שנה או יותר.

חיפשתי פידבק מאחרים, מחמאות על הירידה במשקל אבל לא קיבלתי מחמאה מאף אחד. אפילו ההורים שלי שמו לב שירדתי במשקל אך לא העירו על כך דבר. הם שמו לב שאכלתי פחות והרעבתי את עצמי אבל כנראה לא הרגישו צורך לדבר איתי על כך.
המחזור שלי הפסיק בשלב מסוים, לא ממש התייחסתי לכך. חשבתי שזה נורמלי להרגיש רעבה ומסוחררת במשך היום וכולם חווים את זה. עד שהבנתי - יש לי הפרעת אכילה. נכנסתי לשוק. איך הכנסתי את עצמי למצב הזה?

הבנתי שאני חייבת לעשות שינוי והתחלתי להכניס לגוף שלי יותר קלורויות ובהתאם - עליתי במשקל עד שהגעתי למשקל תקין. אבל בעיניי הייתי שמנה, נגעלתי מהגוף שלי ומזה שגדלתי. חשבתי על זה כל יום כל היום. הבטחון העצמי שלי צנח (למרות שגם לפני כן הייתי חסרת בטחון ברמות מטורפות). הרגשתי שכולם שמו לב שעליתי במשקל ופשוט התביישתי. לא יכולתי להסתכל לאנשים בעיניים או לנהל שיחות בלי להרגיש רגשות אשם על הכמה קילוגרמים שעליתי.
הדחקתי את כולם ממני, בקושי דיברתי עם חברות שלי והתביישתי רק מהעובדה שישימו לב שעליתי במשקל.

נכנסתי לדכאון, לא היה לי עם מי לדבר. ההורים שלי הם לא טיפוס שמדבר הרבה או משתף רגשות ובגלל שהדחקתי את חברות שלי, הן חשבו שאני כועסת עליהן והפסיקו לדבר איתי. במהלך י״ב לא היה לי כוח לכלום. לא ללמוד למבחנים, לא להפגש עם חברים או להגיע למסיבות (שכן אהבתי בעבר).
כרגע סיימתי י״ב ויש לי חברה אחת שאני באמת מרגישה איתה בנוח אבל אני לא בין החברות הכי הטובות שלה והיא מבלה רוב הזמן עם החברות שהדחקתי אותן.
מרגישה שאין לי כוח לעשות כלום, רוצה לשבת במיטה כל היום ולחרוש את נטלפיקס.
אין לי חברים בכלל וכפי שאמרתי לדבר עם ההורים זו לא אופציה.

אני כן רוצה להשיג עזרה. אני כל כך מתביישת לשתף את הרגשות שלי שאני עושה את זה פה באנונימיות. קשה לי להפתח לאנשים אחרים.

מה לעשות?

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי

עצות הגולשים (4) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "שומרים על הגוף"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות