בחורה דחתה אותי בטענה שהיא לא פנויה לקשר, אני אשאר לבד לתמיד?

אני בן 26 סטודנט בגדול לא הולך לי עם נשים (50 ככה) כבר כמה שנים ..
נכנסתי לחנות ספרים וראיתי מוכרת נחמדה למחרת הפייסבוק נתן לי אותה..שלחתי חברות ואז הודעה דיברנו כמה ימים בכלליות ואז קבענו להיפגש בשלישי..
-היא שוכרת דירה ליד האוניברסיטה עם שותפה ולומדת אומנות וציור אספתי אותה עם הרכב הלכנו לשבת בפאב ליד הים דיברנו קצת כול אחד מאיפה היא ואני מה עשינו בחיים איך הגענו ללמוד את מה שלמדנו סיפרה שיש קעקוע קטן ומדי פעם מעשנת ירוק (שמסתבר שכולם כאלה חוץ אני חנון כזה "ילד טוב" אמרתי לה אז היא אמרה שמי שמעשן לא אומר שהוא לא אדם טוב) שנינו אוהבים לקרוא ספרים וסרטים ומוזיקת עולם..
אמרתי שאני אוהב את המוסר בדת והיא שאלה מה דעתי על הומואים ולסביות אמרתי שאני אישית לא עף על זה אבל בהחלט ראוי לחיות כול אחד בכבוד ולפי ראות עיניו מעבר לזה צחקנו על סטנדאפ ובדיחות שנגמר הערב שילמתי את החשבון והיה קטע מצחיק ששכחתי איפה החניתי אז "טיילנו" 15 בחניון..הורדתי אותה בבית ורשמתי לה שהיה לי כיף ולילה טוב וגם היא לי....
-יום למחרת דיברתי איתה אחרי הצהריים ושאלתי מה שלומה ואיך הולך לה עם הלימודים למבחנים ואז הצעתי שנלך לסרט בשישי כי יש סרט נחמד עכשיו בקולנוע היא רשמה "כן למה לא" זה כבר היה תמרור ראשון לטעמי..לאחר שקבענו שם השיחה נגמרה..
-יום למחרת חמישי לא דיברתי איתה והיא לא איתי.
-יום שישי שלחתי הודעה לשאול מה נשמע ולתאם שעה בערב קבענו ונפגשנו בקולנוע אני הגעתי 5 דק יותר מוקדם כדי לקנות לנו כרטיסים ושתייה הזמנתי אותה..
-נפגשנו שאלנו איך עבר השישי ונכנסו לסרט הסרט היה מצחיק ונהנהו שיצאנו הצעתי ללות אותה לאוטו אמרה שלא צריך אז הלכתי איתה בקטנה ואמרתי לה שאני חייב להגיד לה בכנות שהיא מוצאת חן בעייני ולמרות שאני לא יודע מה היא חושבת ורק אני זה שיוצר קשר אני מקווה שגם לה כיף לאחר מכן דיברנו על התכניות למחר ונפרדנו בחיבוק..
-שאלתי אותה אם היא הגיעה בסדר לבית כי היא נסעה לבד והיה 1 בלילה ענתה שכן עם חיוך
-בבוקר רשמה לי "אני צריכה להיות כנה חשבתי על זה היה לי כיף ואתה ממש מקסים אבל אני מרגישה שאני לא מספיק פנויה לקשר אני ממש מצטערת שמחתי להכיר אותך"
אמרתי לה אם זה בגלל מה שאמרתי אז סה"כ התכוונתי שאת מוצאת חן בעייניו ואשמח להכיר עוד אבל לא ללחוץ כי דיברנו פעם אחת ואנחנו לא מכירים לעומק ופעם אח היינו בסרט אני אשמח אם היא תיתן לזה עוד רגע כי לדעתי זה התפקשש
"היא אמרה לי באמת באמת שלא הלחצת אותי זה ממש יפה בעייני שאתה מתעקש אבל אני לא מרגישה שם בתחושה אני מצטערת ומתבאסת על עצמי"
-שם עצרתי ולא דיברתי יותר
אני ממש פוחד להישאר לבד אני לא זכר אלפא ?.....האם אני הייתי בסדר או יותר נכון לשאול האם אתם חושבים שזה עניינים שלה או שמשהו בי גרם לה לככה?