מוות לא יוצא לי מהראש, איך להתמודד?

אני לא יודעת אפילו איך להתחיל, אבל אני מקווה שתקראו ותוכלו לנסות לייעץ לי, אין לי אל מי לפנות ואני מרגישה כאילו לא מתייחסים לזה כל כך אז זה המקום היחידי שאני יכולה לפנות אליו.

סבא שלי מת לפני כמה שנים (5 בערך), הייתי קטנה יותר אז פחות קלטתי את העניין ומן הסתם היה לי רע, אבל ככל שעבר הזמן תחושות הכאב והגעגוע נהיו בולטים יותר מהכל.
תחושת החרטה הזאת שאיך לא נתתי לו מספיק זמן, איך התנהגתי אליו.. ואני מנסה לשכנע את עצמי שזהו, הוא כבר לא כאן ואין מה לעשות חוץ מלהתקדם הלאה. מה יעזור שאני אמשיך לבכות עליו, זה לא יחזיר אותו מהמתים והוא גם לא ישמע אותי.

יחד עם המחשבות על סבא שלי, הרבה מחשבות הרסניות וחשוכות באו.
המחשבות האלה שאני אאבד את כולם, כמה כאב אני אצטרך לחוות?
יש לי 3 סבתות וסבא אחד, אני משתדלת לדבר איתם, לא יוצא לי כמעט לראות אותם כי אני גרה רחוק ואין זמן להגיע גם אם אני רוצה.
אני משתדלת, אני באמת משתדלת לשמור על קשר ולמרות שאני יודעת שזה המקסימום שאני יכולה לעשות זה מרגיש כאילו זה לא מספיק. רק עוד פעם אחת להגיד שאני אוהבת, רק עוד פעם אחת להתקשר, להתעמק בקול שלהם רק בשביל שלא אשכח. זה יכול לקרות כל רגע, מה אם זה יקרה מחר? מה אם היום? אני חייבת להגיד שאני אוהבת שלא יעלמו בלי לדעת.
אני לא אוכל להגיד יותר שום דבר, לא אוכל לדבר, לא אוכל לשנות כלום.

אני לא מפחדת מהמוות, אני מפחדת מזה שהוא לוקח ממני אנשים ואין לי איך לברוח מזה. זה כמו שעון שמתקתק אחורה, אני אצטרך לחיות את הרגעים של האבדה ואני לא יכולה להמנע מזה.
איך אנשים חיים עם זה שהם מאבדים הורים? בני משפחה? זה כאילו תוך רגע אתה כבר לא יכול להרגיש את החיבוק שלהם, לשמוע את הקול שלהם, אתה פשוט מדבר אל האוויר ולא מקבל תשובה. הכל נהיה זכרונות.

אני, שלא מפחדת מהמוות, התחלתי להלחץ מהעובדה שלא אשרוד עד 2100, שיום אחד אהיה קבורה באדמה לגמרי לבד, ארקב, וגם ממני ישכחו.
כל החשיבה הזאת הופכת אותי לפרנואידית יתר על המידה, אני מתחילה לפחד על כל דבר, על כל מקום שההורים שלי הולכים אליו, כל צעד שאני עושה.

הייתי מרחיבה מעבר להרחבה שכבר עשיתי, אבל אני לא רוצה לחפור יותר מדי.
מה אני עושה עם זה?
זה לא הגיוני שאני כל היום רק חושבת על זה, כל היום בוכה.
אני מנסה לשכנע את עצמי בכל מני דרכים שכשיבוא המכשול אני אעבור אותו אבל שום דבר לא עובד כי אני יודעת שאני אצטרך להתמודד עם זה ואני מפחדת שזה יבוא כל רגע.