שאלה 252411
 
הזמן
 
דווח
 
נהל
  0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, ו-0 דרגו את העצות.

בחיכוכים וריבים תמידיים עם אימא שלי אבל מפחדת להשאיר אותה לבד. מה לעשות?

מיה בת 22 | כתבה את השאלה ב-18/04/19 בשעה 11:43

אני ואימא שלי מעולם לא היינו ביחסים טובים במיוחד.
בשנים האחרונות, מאז שהתחלתי לעבוד וללמוד רחוק מהבית ומאז שנכנסתי לזוגיות ארוכה, המצב אף החמיר.
היא אף פעם לא הייתה אדם שאני סומכת עליו או אפנה אליו בבעיה מסוימת. נראה שהיא פשוט לא הצליחה להבין את העולם שלי אף פעם ונשארה מאחורה בתפיסות שלה. היא אדם מאוד לא מודרני (על אף גילה היחסית צעיר), רואה דברים בצרות עין ובעלת דעות קדומות.
למשל, למרות שאני ובן זוגי כבר שלוש שנים יחד והוא עוזר לנו המון, היא עדיין כועסת לפעמים שיש לו מפתח לדירה שלנו או שהוא פותח את המקרר ולוקח אוכל לבד. בריבים ביני לבינה, היא מחפשת איך לתקוף אותי, קוראת לו אדם זר וכועסת על דברים מגוכחים כמו למשל שהוא משאיר את הבגדים שלו זרוקים בחדר שלי (הפרטי, זה שאין לה שום סיבה להיכנס אליו) על הריצפה.
בעיניה זה לא תקין שבגיל 22 אנחנו ישנים יחד או שאני נמצאת בבית שלו יותר מידי.
אם אני הייתי מקבלת יחס כזה מההורים שלו הייתי ללא ספק שוקלת לעזוב.
אמא שלי מסרבת להקשיב, להתייעץ, לבקש/לקבל עצה ואף מתנשאת על פני אנשים אחרים, בלי סיבה.
המטרה העיקרית שלה, בכל עניין, היא להוכיח שהיא צודקת ויודעת הכי טוב (למרות שהיא בבירור לא - היא לא קוראת, לא מקשיבה לחדשות, לא לומדת או מנסה להתעמק באף נושא).
היא לא מעריכה שום דבר שאני עושה, מבחינתה אני עצלנית וכפוית טובה.
קשה עד לכדי בלתי אפשרי לשוחח איתה, אפילו שיחות חולין, כי היא לא מבינה או לא מנסה לגלות עניין.
מאז שהתחלתי לעבוד וללמוד רחוק מהבית, אני לא נמצאת בבית בכל ימי השבוע וכשאני נמצאת אני חוזרת יחסית בשעה מאוחרת.
בסוף השבוע אני מחלקת את הזמן בין הבית, החברים, הלימודים ובן זוג.
היא כועסת ומתלוננת המון על כך שאני לא נמצאת מספיק בבית, מכעיס אותה אפילו שאני לא ישנה בבית במהלך סופי השבוע, למרות שאני הולכת מהבית בערב חוזרת למחרת בבוקר.
כשאנחנו רבות על הנושא, היא אומרת שאני מוזמנת לעזוב את הבית ברגע שאני רוצה, שהיא לא צריכה אותי בכלל ונראה איך אסתדר.
למחרת, אחרי שהיא נרגעת היא אומרת שהיא לא יודעת מה תעשה אם אלך.
כל פעם שאני כן בבית, אנחנו לא משוחחות או עושות שום דבר יחד גם ככה.
היא מסתכסכת גם עם שאר בני המשפחה לעיתים ואז משלימה.
היא כועסת נורא מהר ואומרת מילים פוגעניות ואז נרגעת מהר גם כן ומתנהגת כאילו כלום לא קרה.
לא לוקחת שום אחריות על המעשים שלה.
אני רוצה ויכולה כלכלית לצאת מהבית, אין משהו שאני רוצה יותר מכך. אני מרגישה שהיא חונקת אותי וממררת לי את החיים.
מבחינתי, היא מה שמונע ממני להיות חופשיה ולחיות כמו שארצה.
הבעיה היא שאני ואימא שלי גרות לבד ואם אעזוב היא תהיה לבד לגמרי. מה גם, שהבריאות שלה לא בשיאה.
אני מרחמת עליה ובאמת מנסה להיות רגועה אבל היא משגעת אותי ואין לי את היכולת לשמור על קור רוח לידה.

מרגישה בין הפטיש לסדן ולא בטוחה שאוכל להמשיך ככה עוד הרבה זמן. הריבים הפכו לעניין שבשגרה ואני כבר מעדיפה שלא לדבר איתה בכלל כדי שלא נריב שוב. אין טעם לדבר איתה על איך שאני מרגישה כי היא פשוט לא מבינה.

אשמח לעצה, אולי מישהו היה במצב דומה בעבר.

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (4) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "הורות ומשפחה"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות