לא יכולה לסבול אנשים! האם זה טבעי להרגיש ככה?

היי לכולם, אני בת 24 ומאז ומתמיד הייתי בן אדם סגור.
אף פעם לא שיתפתי אנשים ביותר מדי מחיי, במחשבות שלי ובמה אני מרגישה..
מעולם לא היו לי הרבה חברים, תמיד חברה או שתיים וגם איתן הקשר היה נקטע באיזשהו שלב (מהצד שלי לרוב). עד עכשיו הייתי שלמה עם המצב הזה, לא היה לי אכפת, ידעתי שזו אני וככה נוח לי אבל לאחרונה הבנתי שאני עושה לעצמי רע, שכל הדיכאונות שאני חווה זה כי לרוב אני תקועה בבית ולרוב אין לי עם מי לדבר - הבנתי שקשרים חברתיים משפיעים מאוד על הנפש וכל אחד חייב להימצא בסביבת אנשים.

התחלתי ללמוד לא מזמן ובאתי בגישה חדשה - החלטתי להיות חברתית יותר, להתקרב לאנשים, לנסות ליצור קשרים ולשמור עליהם.. זה לא פשוט בשבילי, האמת שקשה לי מאוד. זה ישמע לכם הזוי אבל אני פשוט מרגישה שאני לא אוהבת אנשים !!! בעיניי רוב האנשים הם צבועים, הרי כל אחד רוצה קודם כל לדאוג לטובתו האישית - אחכ כל השאר.. מרגישה את זה חזק בלימודים כיוון שלפעמים מדברים איתי רק כאשר צריכים משהו (סיכומים, עזרה כלשהי). לא הצלחתי לפתח יותר מדי קשרים וגם עם אנשים שכן הצלחתי - אני מרגישה שזה עול, לא מתחשק לי לדבר כל הזמן !!

האם זה טבעי להרגיש ככה? מה לא בסדר בי למה אני מעדיפה תמיד להיות לבד?
אשמח לעצות איך אפשר לשנות את זה ואם יש מישהו שחווה אותו הדבר אשמח לדבר איתו.