מתחם הייעוץ של איגי
  0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, 0 השתתפו בסקר ו-0 דרגו את העצות.

אני בדכאון בעקבות מי שאני

בוצ'י בת 16 | כתבה את השאלה ב-08/01/19 בשעה 12:44

היי, מלפני כמה דקות הגעתי לבית.
הלכתי ישר לחדר וחשבתי.. באלי להתאבד, אין לי כוח לחיים האלה.
ובתכלס לא קרא כלום.. אף אחד לא הציק לי ולא שום סיבה אחרת.
הסיבה היחידה היא בדידות.
מלפני חצי שנה יצאתי מהארון וההורים שלי גילו את זה דרך פוסט באינסטגרם.
גם הלכתי למצעד בלי שהם ידעו..
כמה ימים אחרי אבא לקח אותי לשיחת נזיפה בעקבות מי שאני.
בחיים לא הרגשתי כל כך מותקפת.
אני נמשכת לבנות ואני בעקרון ממשפחה דתית מסורתית, כלומר שומרים שבת,חגים.. מותר לי ללבוש שורטים ומכנסיים.
לענייננו מאז המקרה, היחס של הורי כלפיי השתנה.
לפני שהם גילו את המשיכה שלי, הם אהבו אותי יותר ויותר ייחסו לזה חשיבות ושאלו תמיד לשלומי ואם הייתי צריכה משהו או כסף הם ישר היו מביאים לי.
אחרי שהם גילו הכל נהיה יותר מצומצם.. הכסף שלפעמים הם מביאים לי (לרוב אני לוקחת מאצלי ולא מבקשת מהם).
אבל בכללי הם כבר לא החמיאו לי על ציונים בבית ספר ועל זה שאני משתדלת ועוזרת.
הם נהיו יותר חסומים, בהכל.
מאז המקרה אני מרגישה שהם ניגעלו ממני עד כדי כך שאני מרגישה שהם אפילו שונאים אותי.
מלפני 5 חודשים היתה לי יומולדת 16 ורציתי לחגוג עם מספר מצומצם מאוד של חברות שיש לי וביקשתי מאמא כסף..
היא לא הביאה.. היא אמרה לי קודם כל מי אלה הבנות ואמרתי לה חברות שלי.
והיא התחילה לחקור אותי.
ואז כשאמרתי לה מי אלה אז היא ישר אמרה לאלא זה גם סכום יקר של כסף.
ועכשיו שתבינו אני באמת אף פעם לא חגגתי יומולדת, וגם לא חסר לנו כסף.. יש לנו וילה ואבא שלי טס כל חודשיים.
ביקשתי ממנה כסף לחגוג כי ביזבזתי את כספי..
היא לא הביאה.
לא מזמן אח שלי ביקש ממנה (בן 18), היא ישר הביאה לו.
והיא תמיד מביאה לו בשמחה וגם סכום גבוה.
ואני שמעתי על זה ואמרתי לה:"אמא רק שתדעי שנעלבתי מאוד שהבאת לאחי מלא כסף ואני שהיה לי יומולדת לא הבאת בכלל ולו אין יומולדת".
היא ישר אמרה שאני קנאית ואני מקנאה בו.
ואני לא מקנאה בו, פשוט מעצבן אותי שאני רוצה לחגוג עם חברות וכשהוא מבקש מספר כסף כפול משלי בהרבה היא מביאה..
אני ביקשתי ממנה 200 שקל כי רציתי לחגוג במסעדה בשרית.
בקיצור אני מזמן האחרון מרגישה לבד.
גם בהסעה תמיד הנערים שאיתי מקללים:"הומו, קוקסינל".. ודי כבר, כואב לי לשמוע את השינאה הזאת.
אני מרגישה לבד, גם אני היחידה מאיפה שאני גרה שנמשכת לנשים.
אני סביב אוכלוסיה מאוד שונאת, בעיקרון זה מקום דתי אבל יש פה מלא מלא ערסים וכל הנוער ערסי.
אני מרגישה חנוקה.
ההורים שלי שונאים אותי וגם אחים שלי.
כולם מתביישים בי.. אני מרגישה כאלו אין לי כוח לכלום.
אני מגיעה לבית וחושבת לעצמי.. נו מה עכשיו.
מה לעשות לגבי ההורים ולגבי הכל.
ודרך אגב לפני כמה שנים גם היה לי את הקטע עם הדיכאון ופשוט זה עבר לי כי שכנעתי את עצמי שזה עבר ועכשיו אני כבר לא יכולה לשכנע כי זה לא עובד.

מה לעשות לגבי הדכאון?

ללכת לפסיכולוג.
 
12
לתת לזה לחלוף בעצמי.
 
0
לא לעשות שום דבר.
 
0

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (4) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "מה שעובר עליי"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות