כשההורים שלי רבים הם מטיחים מילים נוראיות אחד בשניה ולמחרת חוזרים לדבר זה נורמאלי?

קוראים לי ריטה ואני בת 22 וגרה עם ההורים. מאז שאני זוכרת את עצמי ההורים שלי רבים, לא כל יום, אבל מדי פעם פורצת בינהם מריבה וכשזה קורה מתחילים הקללות והאשמות בצורה הכי מטרידה שיכולה להיות. המצב הכלכלי לא משהו, ולרוב על זה הם רבים, אבא שלי תמיד השאיר לאמא שלי את האחריות לפרנס אותנו ולדאוג שהמשפחה תשאר בחתיכה אחת, לדאוג ללימודים, לבריאות, לבעיות עם מורים וכד', בזמן שהוא יושב בבית ומצייר או מפסל (הוא אומן). הם הביאו יחד הרבה ילדים לעולם למרות המצב הקשה ורק הפסיקו לפני כמה שנים. תמיד הייתי רגישה לעובדה שאבא שלי לא תומך באמא שלי כמו שבעל צריך ולא דואג לסחוב איתה את הנטל. אבל מה שמציק לי הכי הרבה זה שכשהם רבים הוא אומר לה שהיא לא עשתה מספיק ומאשים אותה במצב הנוכחי ועוד מול הילדים , היא מתעצבנת ובוכה וצועקת עליו ומקללת אותו ולמחרת הם שוב "הכי קרובים" והוא מחבק אותה ומנשק אותה כאילו כלום. אני לא יודעת למה אבל זה מפריע לי, בגילי אני צריכה כבר לעזוב את הבית ולהשכיר דירה ולדאוג לחיים שלי אבל מעצבן אותי איך שהיא נותנת למצב להמשיך ואני לא מבינה איך אישה יכולה לתת למישהו להיות ככה אליה. אולי אני המוזרה כאן אבל אין לי מושג איך זה נראה לה טבעי. יש ביניכם מישהו שחושב שאני טועה ושאני צריכה לשכוח מהם ומהיחסים המעוותים שלהם?