לא יכול לישון בבית שלי! אני על סף התמוטטות! אח שלי לא מתחשב בי, מה לעשות?!

היי כולם

אני על סף התמוטטות עצבים ואשמח לעזרה מצידכם, כי אין לי מושג מה לעשות.
זה קצת ארוך אז סליחה מראש.

אני משוחרר טרי ובעקבות הצבא ומסגרת התפקיד בו שירתתי.. אני במהלך כל השירות כמעט ולא ישנתי וזה פגע באיכות שינה שלי. יוצא מצב שהשינה שלי לא עמוקה בכלל.

חשבתי שאחרי הצבא.. אני אוכל לישון כמו שצריך בבית שלי, בחדר שלי, במקום שלי, אבל זה לא המצב לצערי.
אחי, בן ה19... חי את החיים שלו ופשוט שם פס על כולם.
אני לא מדבר על זה שהוא לא עוזר בכלום בבית וכל מה שמסביב, הוא פשוט אגואיסט והעצוב בסיפור שהוא לא מודע לעצמו.

הוא ישן מהבוקר ועד הערב, הולך לעבודה וחוזר הביתה מהעבודה או מהחברים, בין השעות 23:00-01:00.

האבסורד, שהוא לעיתים קרובות יותר מידי, מחליט שבשעות הלילה המאוחרות, 05:00 - 02:00 בלילה, שכבר כולם אמורים לישון... הוא רוצה לאכול, לבשל לעצמו, לשמוע מוזיקה או לראות טלוויזיה בסלון ולא אכפת לו שאנשים ישנים.

מה שקרה אתמול כמו רוב הלילות שלי בחצי שנה האחרונה,
אני הלכתי לישון לקראת 12:30 בלילה ואני פתאום מתעורר ב02:00 בלילה לרעשים חזקים מהמטבח ואני רואה אותו מכין לעצמו חביתות וסלטים, פותח את המקרר וסוגר את המקרר, פותח את המקרר וסוגר את המקרר, פותח את הארונות, והוא עושה את זה בהכי רעש שרק אפשר. הוא העיר אותי והשינה בורחת לי.

יצא מצב שהיום לדוגמא... אני רק על שעתיים שינה !!!
אני כותב לכם עכשיו והראש שלי מתפוצץ, העיניים כואבות.
אני קם בבקרים עם כאבי ראש נוראיים, מיגרנות, ואני לא מצליח לתפקד ככה.
אני בתקופת לימודים ואני לא יכול להתמודד ולהתנהל ככה. אני כל היום עם מיגרנות וכאבי בראש וחולשה- רק בגללו. המצב הזה לא נורמלי לחלוטין.

למה בן אדם שמגיע הביתה בשעה 12:00 בלילה לדוגמא, נזכר לאכול ב04:00 לפנות בוקר? מילא זה היה שהוא מכין כריך ונכנס לחדר.. הוא מבשל!!!! מכין סלטים, חביתות, טוסטים עם מלא רעש (תוסיפו את המוזיקה, הטלוויזיה לפעמים)... והחדר שלי צמוד לסלון. אני שומע כל רעש קטן.

ניסיתי לדבר איתו, ביקשתי כמה פעמים, זה כמו לדבר לקיר.
אני גם נמנע מכמה שפחות ליצור איתו קשר כי הוא ישר "מתחמם" ומדבר לא יפה, מקלל וכבר קרה שהוא הרים עלי ידיים. זאת לא הדרך שלי ולכן אני נמנע.
חשבתי שהצבא יעשה אותו בן אדם, אבל לעצרי גם צבא הוא לא עושה.

פניתי להורים שלי כבר כמה פעמים והם לא עושים כלום במצב הזה.
"תסגור את הדלת", "מה לעשות שהוא רעב" הם אומרים לי.
להם קל להגיד שהם ישנים חזק ושהחדר שלהם נמצא רחוק מהסלון... או שהם לא רוצים להיכנס לוויכוח איתו כי הם יודעים עם מי יש להם עסק.

אני לא יכול לסגור את הדלת גם בגלל שאני מרגיש חנק פיזית וחום, אני קלסטרופובי בנושא הזה, ובנוסף אם אני סוגר את הדלת אין לי קליטה גם בפלאפון.
ניסתי לשים את הכרית מתחת לראש, אוזניות, אטמים לאוזניים, כלום לא עוזר.

זה פוגע לי בבריאות. גם העצבים, גם שאין לי שינה, נוסיף לזה את הלחץ מהלימודים, למה זה מגיע לי? מה עושים במצב כזה?

כל מי שלא סיפרתי לו מה שעובר עלי... קיבל שוק.
מה אני עושה?