0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, ו-0 דרגו את העצות.

אני בנאדם מאוד אהוב בתוך מסגרות, אבל אני לא מצליח לשמור על קשר מחוץ להן. אין לי חברים באמת

ראובן (בדוי) בן 19 | כתב את השאלה ב-10/07/18 בשעה 09:35

אני חווה תקופה מאוד מורכבת בחיים. כשהייתי קטן הייתי סגור בעצמי. ביסודי הילדים אהבו אותי סך הכל, ראו בי ילד מצחיק, אבל עדיין היתי יחסית סגור בעצמי והיתי גם מסתבך הרבה באלימות עם כולם (כולל בנות). בסוף היסודי הפכתי להיות האדם הכי עדין בעולם, שלא מסוגל לפגוע באף אחד, וראיתי קשרים חברתיים שנוצרים בין הכיתה ורציתי להיות חלק, אבל לא הצלחתי להיכנס אליהם. תמיד הרגשתי שאין לי מכנה משותף עם הילדים ושהם כבר חברים אחד של השני ויש לי פער. האמנתי שכולם חושבים שאני איזה פריק, כנראה בגלל שהיו לי קריזות בשנים מוקדמות יותר והיתי נוטה להרביץ לילדים ולזרוק כיסאות. בחטיבה (כיתה ז עד כיתה ט) היתי סובל מחסך חברתי. פיציתי על החסך הזה עם משחקי מחשב. היו לי איזה שניים שלושה חברים מהכיתה שהיתי מדבר איתם בעיקר על מחשב ודברים שקשורים לזה, אבל לא היתי רואה אותם כמעט אחרי הבית ספר, וגם לא חתרתי לזה. חוץ מזה היתי מסתכל על הילדים ה"מגניבים" שיוצאים בשישי ועל הזוגות. פחדתי מבנות ומאנשים מקובלים למרות שרציתי להיות איתם. בתיכון (כיתה י' עד כיתה יב') הגעתי לכיתה חדשה והיה לי קצת יותר אינטרקציה עם בנות ועם אנשים קצת יותר טובים והיתה חבורה כזאת בכיתה שהיתי אוהב להיות יחד איתם דווקא ולא עם החברה ה"חנונים" שהיו חברים שלי שנים רבות. למרות שהיתי הרבה עם החבורה הזאת, והיתי נוטה לאהוב אותם יותר, לא הצלחתי לראות אותם יותר מידי אחרי הבית ספר, והרבה פעמים הרגשתי לא רצוי, למרות שאני לא יודע לומר אם זה היה הרגשה נכונה או סתם פחדים. כשסיימתי את הבית ספר, החבורה ה"מגניבה" של הכיתה די התפרקה וכל אחד הלך לחברים האחרים שלו, בעוד שהחבורה של ה"חנונים" גם כן התפרקה קצת בגלל ריבים מטופשים. שמרתי על קשר עם שניים שלושה שהיו מוכנים להיפגש איתי מתי שרק אמרתי להם, אבל אין לא יותר מידי מכנה משותף איתם. אחד מתעניין באלקטרוניקה, האחר מתעניין בקולנוע, והשלישי לא מתעניין בכלום, ואותי מעניינים דברים אחרים. בתור מלש"ב היתי מבלה את רוב הזמן שלי בבית, וכשהיתי הולך איתם לאנשהו, זה היה לשחק ביליארד, באולינג או לאכול. פעם אחת אולי הלכנו לבר. עדיין לא היו יותר מידי פעמים שנפגשנו.

אחרי שהתגייסתי היתה תפנית די גדולה בחיים שלי. התגייסתי ליחידה קרבית מעורבת אז גם יצא לי להיות עם גברים טובים ולהיות תקוע להם בתחת, כאלה שבחיים לא הייתי מתחבר אליהם באזרחות, וגם יצא לי להיות עם בנות. בהתחלה נתפסתי קצת כיצור אצל חלק מהבנים, כי הם דיברו על מסיבות עם אלכוהל, ועל זיונים ועל כדורגל, ואני הייתי שקט יחסית אבל עם הזמן נהיה חיבור גדול בינינו שהתבסס על החוויות של טירונות קרבית ביחד. לאט לאט נהייתי חבר של כולם בפלוגה שלי, ועם הזמן עלה לי הבטחון ממש וכל מי שהיה בפלוגה שלי, כולל מפקדים וקצינים הכי אותי ואהב אותי, לרמה שכשהיתי קצת שבוז באחת התקופות, דווקא מפקדים שלא היו המפקדים שלי, כולל הסגן מפקד פלוגה, נלחמו על זה שאני אהיה זה שיקבל את המצטיין פלוגה של המסכם מסלול.

לפני חודשיים עברתי למחלקת פיקוד שזו מחלקה שמורכבת מלוחמים שמיועדים לצאת לקורס מפקדים. מיד התחברתי על כולם, כולל בנים, כולל בנות, כולל כאלו שהיו מהפלוגה שלי, וכאלו שמהפלוגה האחרת או מהמסלול. גם המפקדים מאוד אהבו אותי. אנשים רואים בי גם כן אדם מצחיק, גם אדם עם לב טוב, אוהבים את הצורה שאני מדבר, את הציניות, את הכנות, את השלווה שלי וגם את הכעסים שלי. המ"מ שלי אמר לי פעם שאני לא מרבה לפתוח את הפה, וכשאני עושה את זה אני אומר דברים חכמים ונכונים, ובאו אלי חיילים מהמחלקה שלא הכרתי לפני ואמרו לי שלדעתם אני הכי אהוב במחלקה, גם אם אני לא בעמדה של "מלך המחלקה" או משהו בסגנון. לקראת היציאה לקורס ביקשו מאנשים לדרג את המחלקה לפי מי מתאים לפיקוד, כדי לתת עוד מדד למפקדים כדי להחליט מי ייצא לקורס, ומלא אנשים באו אליי ואמרו לי שהם דירגו אותי גבוה או הכי גבוה, וגם הרבה בנות ובנים אמרו שהם היו רוצים שאני אהיה המפקד שלהם.

בנוסף, גם היה לי קטע עם מישהי מהמחלקה. מהר מאוד היא נדלקה עלי מכל הבחינות והינו קרובים לנשיקה (דבר שלא עשיתי מעולם), אבל הבטחון שלי גבוה מתמיד וכל הפחדים שהיו לי ממנה היו נטו כי הרגשתי קצת מאוהב, ולא כי אין לי נסיון בכלל. בסוף היא החליטה שהיא לא רוצה, אבל מבחינתי עצם העובדה שזה קרה זה הוכחה שאני לא יצור ואני לא פריק. לא מעט בנות אומרות לי שאני נראה טוב והאמת שגם בנים ותכלס אני גם אוהב את איך שאני נראה ואין לי כמעט בעיות של דימוי עצמי.

ובכל זאת, כשאני חוזר הביתה, אין לי חברים. יש את החברה שהגדרתי אותם למעלה "חנונים" שהם מפוצלים בגלל הריבים כמו שאמרתי, והאמת שנפגשתי עם שניים מהם לפני איזה שבועיים בבר והיה לי ממש נחמד איתם, אבל ניסיתי ליזום לצאת עם אחד מהם לאנשהו, אבל הוא לא יכל באותו יום ולא ניסיתי שוב בגלל שיש לי קושי עם הכשלון הזה בלהציע לחברים לצאת לאנשהו, בגלל הטראומות של ההרגשה שאני לא רצוי מהעבר. אני לא נפגש עם החברים מהצבא, וגם כולם גרים רחוק. גם אלה שכל כך אוהבים אותי ואפילו היו רוצים לראות אותי, אני לא מצליח להיפגש איתם. וגם כשאני נפגש איתם, לפעמים אני מרגיש שאין לי על מה לדבר עליהם חוץ מהצבא. רק במפגשים גדולים אני רואה אותם.

עכשיו אני ברגילה, ולא יצאתי מהבית פעם אחת (כאילו, הלכתי לאכול עם אח שלי בחוץ אבל אני לא מחשיב את זה). יש הרבה דברים שרציתי לעשות, כמו לנסוע לאנשהו, או ללכת לקנות בגדים כי אני צריך, או לשבת בבר כמו שאני אוהב, אבל אין לי עם מי. אני רואה תמונות של חברים מהצבא ומהבית מבלים במסיבות במועדונים (שאת זה אני דווקא פחות אוהב), או בחוף היום, או סתם בבית של מישהו, וזה ממוגג אותי, כי אני יושב לי לבד בבית, חצי מבחירה וחצי מחוסר ברירה.

כשאני נמצא בצבא אני מרגיש טוב מבחינה חברתית, תמיד יש לי למי ללכת, וגם אם לא, אני מסוגל להתחבר על אנשים ברגע. כל הטבחים, השקמיסטים, הנהגים ועוד מכירים אותי ושמחים לראות אותי. אבל כשאני חוזר הביתה אין לי כלום. למשפחה שלי אין לי כוח.

אני יודע שאם זה ימשיך ככה אני אגיע לאזרחות בלי כלום. אם אני אגיע לאוניברסיטה או לעבודה, אז אני אקבל את המנה של חיי חברה משם, אבל בבית לא יהיה לי שום דבר, וזה גם מבאס אותי, וגם לדעתי פוגע לי אישיות. כשאני ברגילה בבית אני פתאום מזניח את עצמי, אני כבר לא עושה כושר כמו שאני עושה בבסיס, אני לא מטפח את עצמי, אני מתקלח פעם ביומיים ואוכל מלא זבל במקום להכין לעצמי ארוחה נורמאלית. אני יושב בחדר, או במחשב, או בגיטרה, או שאני קורא ספר, ונמנע מאינטרקציות עם ההורים.

אפשר לחיות ככה?

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (2) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "מצבים ואנשים"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות