החברה הכי טובה התהפכה עליי, מרגישה שהכל מתמוטט, מה לעשות?

אז קודם כל היי, אני אנסה לפרט את עצמי בצורה הכי ברורה שיש...
אני בת 20,גדלתי במושב שכולם מכירים את כולם, לחברה הכי טובה שלי קוראים יעל ולמעשה גדלנו באותו מושב ואנחנו חברות הכי טובות ממתי שאני זוכרת את עצמי בערך. היינו משלימות אחת את השניה והכל היה טוב ויפה עד כיתה יב ששם זה טיפה התחיל להימאס עליי כי לא לקחו אותי כאדם בפני עצמו. תמיד לקחו אותנו ביחד ובהמון מצבים זה פשוט נהיה מעצבן והרגשתי שקצת יורד ממני.
אחותי ואמא שלי לא אהבו אותה, הם אמרו שהיא רק מורידה אותי ונפתחו עיניי לאחר המווןןןן זמן , אפשר להגיד שנים. והתחלתי להיות יבשה אליה ועוקצנית, (לא שמתי לב לזה) . הקשר שלנו קצת היה בדעיכה, לקחתי אותה לשיחה והיא סיפרה לי מה היא מרגישה ומאז כל ההתנהגות הזו נעלמה . היה לי כל כך חשוב לא לפגוע בה.

שנת השירות התחילה, ואנחנו רגילות להיות בתחת אחת של השניה כל הזמן וכמעט ולא היה לנו אף אחד חוץ מאיתנו באמת. ז"א היו חברים אבל לא באמת.
ואני עשיתי שירות שאני חוזרת רק סןפשים אז זה גרם לריחוק וגם התחלתי לצאת עם בחור.
עברו מאז שנה וחצי והקשר שלנו לא מזהיר.
לפני כחודשיים היא מאוד איכזבה אותי בנוגע למשהו מסויים שציפיתי שהיא תנהג שונה בהתחשב למילים שהיא אמרה שלב לפני המקרה -ואמרתי לה את זה ופתאום היא התחילה לסנן אותי,להיות יבשה,להגיד שאין לה סוללה שבפועל אני יודעת שהיה(בוודאות,לא ניחוש) וככה זה נמשך יום וחצי
בחיים זה לא היה לנו , מיותר לציין שהיא מכירה אותי יותר ממה שאני מכירה את עצמי,היא יודעת כמה אני בן אדם שנירתע מאוד צריכים מכל הקטעים האלה, הייתי צריכה להתחנן בפניה כדי שניפגש , אני רוצה לדעת מה קרה. איפה פגעתי בה , התקשרתי אליה ביום וחצי באיזור ה30 פעמים ואינספור הודעות,אני משוגעת. היה לי כל כך חשוב להבין מה קרה פה.
בסופו של דבר "הצלחתי" להיפגש איתה , והיא רק יצאה עליי. היא אמרה שבגלל דברים שקרו בכיתה יב היא לא יודעת אם היא רוצה את זה , נשמע כמו תירוץ מעפן אבל סבבה. ובשיחה היא רק יצאה עליי.
יצאתי מהשיחה בהלם , אני מודעת יופי לפאקים שלי ,אני לא מסוגלת לפגוע בבן אדם , כי אני יודעת מה זה שפוגעים בך.
יצאתי מהשיחה מאוד פגועה, אני לא רוצה להתחיל לספר כמה בכיתי, היה קשה לי לישון בלילה. היא באמת הייתה חלק ממני.
אחרי שבועיים-חודש בערך היא שלחה לי הודעת מזל טוב ליום הולדת ובסוף- החברה הניצחית שלי, לא הבנתי מה הקטע ובסוף סוכם שנישאר סבבה .
ומאז היא פשוט התחילה להתעלם , ושוב להיות יבשה
אני באמת נמצאת בשלב שאני דיי אבודה ולא יודעת מה לעשות עם עצמי.
כל החברים שלי בצבא או בשירות, היא והבן זוג שלי באמת היו החברים שעוד נישארו לי ,
אני באמת מרגישה שאילולא הבן זוג שלי באמת הייתי לבד


וזה משגע אותי, אני כל הזמן במחשבות של מה איתה, אם היא התחילה ככה ואם ככה
בבקשה תעזרו לי, איך אני קמה מפה ?
והאם אני באמת עד כדי כך נוראית ?