חבר שלי סמרטוט של המשפחה שלו וזה ממש מביא לי עצבים. להיפרד או להתעלם מזה?

היי, אני וחבר שלי ביחד 4 חודשים, הקשר בינינו בריא וטוב, אנחנו מסתדרים מעולה רוב הזמן ומאד אוהבים אחד את השני.
משהו שממש מפריע לי זה היחסים שלו ושל המשפחה שלו. לא שזה אמור להיות עניין שלי בכלל, אבל הוא משתף אותי בזה הרבה וזה גם הרבה פעמים מתנגש עם הקשר שלנו. הוא משרת בצבא ויוצא חמשושים, יש לו אוטו משלו שהוא משתמש בו רק בסופשים. במהלך השבוע החבר של אחותו משתמש באוטו שלו כדי לנסוע לעבודה, שאת זה אני מקבלת. אבל משום מה מדי פעם בסופ"ש כשהוא רוצה לנסוע אליי הוא אומר לי שהוא צריך לברר שהחבר של אחותו לא צריך את האוטו ורק אז הוא יגיד לי אם הוא בא אליי או לא. לפעמים זה בא על חשבון הפגישות שלנו כשהחבר של אחותו משתמש באוטו או אחותו. הוא זה שמשלם את הביטוח והתיקונים והכל. אלוהים יסלח לי, אבל כשהוא מוותר להם ככה על האוטו (!!!שלו!!!) מרגיש לי כאילו הוא מה זה סמרטוט, פראייר ברמה שהיא כבר מגעילה. המשיכה שלי אליו ממש נפגעת מזה. אני לא מבינה מה הבעיה להגיד "אני לוקח את האוטו שלי ונוסע לחברה שלי תסתדרו". אחותו והחבר שלה לא נזקקים, הם יוכלו להסתדר בדרך אחרת, לאחותו גם יש אוטו בכלל היא פשוט לא נותנת לאף אחד להשתמש. הזוי כל הדבר הזה. זאת רק דוגמה - הוא באמת תמיד מוותר על דברים שקשורים אלינו בגלל המשפחה הנצלנית שלו. עוד דוגמה; בשבת בבוקר אחותו לקחה את האוטו וחזרה בצהריים, הוא היה אמור לנסוע אליי אבל היא רצתה שהוא יקפיץ אותה אחרי זה לאנשהו, אז הוא פשוט חיכה עד שהיא תתקלח ותעשה שנ"צ של 3 שעות כדי להקפיץ אותה ורק אז לנסוע אליי. הוא צריך למחרת לחזור לבסיס, ובשבת שלאחר מכן הוא סוגר, ובמקום להיות איתי לעוד כמה שעות הוא ישב בבית וחיכה שאחותו תנוח כי "זאת אחותי היא צריכה טרמפ". יש עוד 3 מכוניות בבית !! הוא פשוט לא רוצה להטריח אף אחד אחר אז הוא לוקח את הכל על עצמו. לדעתי הם ממש מנצלים אותו וזה כל כך מוריד לי מהמשיכה אליו, זה גם מבאס כי אני לפעמים מתה לראות אותו אבל אי אפשר כי כל המשפחה שלו חוגגים לו על האוטו.
תמיד מייעצים לי לא להתערב בזה אבל זה באמת כל כך מפריע לי, אני לא מצליחה למצוא היגיון בזה, זה יוצר אצלי רגשות שליליים כלפי המשפחה שלו וגם קצת כלפיו.
אני מאד אוהבת אותו ואני אוהבת את הקשר שלנו אבל הקטע הזה גורם לי ממש לשקול אם להישאר ביחד או לא, פשוט כי לא בא לי להתמודד עם השטויות האלה של המשפחה שלו יותר, לא לשמוע ולא לדעת ולא להתעצבן.
דיברנו על זה והוא תמיד אומר "אין מה לעשות זה המשפחה שלי".
להיפרד או להתעלם מזה בכל הכח?!?!?