סבלתי מהערות פוגעניות מאבא שלי ומאז אני שונאת גברים, מה כדאי לעשות?

אני בת 23 עדיין בתולה ומרגישה שבחיים לא יבוא האחד.
ההורים שלי גרושים ובתור ילדה תמיד סבלתי הערות פוגעניות מאבא שלי על זה שאני לא מספיק טובה לא מספיק חזקה או חכמה ועוד ועד לא מזמן החלטתי לנתק איתו את הקשר.
לגבי בנים מרגישה המון פעמים מעיין סוג של כעס כלפי המין הגברי מרגישה שזה עם די דפוק רוב הגברים מעריצים ביציות וכאלו שמתבלטות ולרוב לא מתחילים או סופרים בכלל את מי שטובה ונחמדה
המון פעמים באים ומתחילים איתי בנים ששופטים אותי על סמך המראה וחושבים שבגלל שאני ניראית טוב וכו זה אומר שאני רעשנית ומוחצנת וברגע שהם רואים שאני מתחילה לדבר ואני ילדה טובה ושקטה פתאום לא בא להם עליי
או שתמיד יש להם מה להגיד ולהעיר על האופי ועל המראה שלי בשביל לעשות עליי פסיכולוגיה הפוכה כדי שארצה אותם בנוסף עברתי לא מעט הטרדות מיניות מגברים למשל מישהו בן שישים שעבד איתי התחיל לגעת בי ולנסות להתחיל איתי וכל מיני
אני מרגישה כבר אבודה בחיים לא היה לי חבר והביטחון העצמי שלי בריצפה מזה יכולה אפילו לומר שכבר נכנסתי לסוג של דיכאון ולא מאמינה שמישהו כבר ירצה אותי כבר הגעתי למצב שאני שונאת גברים ובאמת המון פעמים שבאים לדבר איתי אני לא זורמת ומרגישה ממש חוסר ביטחון עצמי לדבר איתם ולהידחות ומרגישה שבמילא זה לא ילך
אני מרגישה שבאיזשהו מקום בגלל שעברתי דברים לא קלים בחיים שלי לא בא לי להתאכזב ולהיפגע כל הזמן