הכרתי גבר שיש בו את כל מה שאני מחפשת, אבל הקצב שלו ממש איטי

דיברנו בטלפון שעה וחצי לפני שנפגשנו. התרגשתי מאוד לפני הפגישה, כי כבר בשיחה הרגשתי שאני ממש רוצה להכיר אותו.
מרגישה שיש בו את מה שאני רוצה בגבר!
הדייט הראשון היה סופר מוצלח, לשנינו. עפו ניצוצות באוויר, העיניים שלו נפתחו והתרחבו כשסיפרתי לו על עצמי והוא חייך הרבה. הייתה משיכה גדולה...
אמר לי בסופו של הדייט שמאוד מצאתי חן בעיניו ושירצה להכיר. אהבתי את הכנות שלו.הדייטים היו מאוד טובים! הפעם האחרונה הייתה מעולה, הייתה גם נשיקה לוהטת בסוף...
עם זאת, למרות הקצב האיטי של פגישה אחת לשבוע, שכן הוא לא יזם פגישות בסופי שבוע, אני חייבת לתת לו קרדיט - הוא יוצר קשר מדי יום וגם מתקשר אחת ליומיים. גם אמרתי לו על זה שזה מוערך וכיף לי והוא אמר שהוא חושב שזה ככה הכי נכון, לדבר מדי יום, שככה מכירים יותר.
אבל למרות הכל, לא מרגישה שעדיין נוצר חיבור רגשי, לפחות לא כמו שהייתי רוצה.
הוא לא מספיק נפתח, והוא גם לא מספיק שואל אותי שאלות אישיות, הוא יותר מדבר איתי על נושאים "רציניים" כמו מה הוא עושה במהלך היום, על ספורט, פוליטיקה ועוד שיט שלא מעניין אותי... כל פעם שניסיתי קצת לדבר איתו על דברים אישיים, הוא לא הרחיב מדי ובפעם היחידה כשרציתי לדעת עוד (נגיד בהקשר למשפחה שלו) הוא שם לי ברקס ונסוג אחורה.
אני יודעת שהוא יצא לא מזמן מקשר רציני, אז חשבתי שאולי הקצב בכוונה איטי.
עם זאת הוא לא מספיק לדבר על משפחה וילדים, אני יודעת שהוא רציני והוא גם מתנהג אליי ככה.
הבעיה, שגם לי קשה להיפתח ככה, אני גם קצת נכנסת למוד של "קונכיה" - שאני מתכנסת קצת בעצמי, שקשה לי להשתחרר, ליד מישהו שלא מספיק מתעניין בי וכשאני אומרת מתעניין זה לשאול אותי שאלות אישיות ולא רק מה היה לי בעבודה ואיזה סרט ראיתי.
אני תוהה אם כדאי לי להזמין אותו אליי, להכין ארוחה ואולי קצת מזמוזים... אולי זה יקדם את העניינים? יגרום לו להיפתח יותר? כי אני כן מרגישה שהוא רציני כלפיי, פשוט מרגישה שהקשר לא העמיק מספיק ואנחנו כבר מכירים כמעט 3 שבועות והיו רק 3 דייטים.
הוא אמר לי בסוף הדייט האחרון כבר שהיה מזמין אותי אליו לסרט, אבל הוא בין דירות (גר אצל זמנית עד שיסתדר) לכן לא יכול כרגע.