בגידה, אהבה ורצון לנסות להציל את מה שאולי לא קיים

סיפור ארוך שאהפוך לקצר
הכרנו לפני שלוש שנים. 3 שבועות לפני שהוא עמד לטוס לשנה. התאהבנו. היה מדהים. הוא טס. אני נשארתי בארץ. שרדנו את זה. אהבה גדולה ואמיתית, לא הכל מושלם אבל הרוב כן, נמצא שם, דיבור על מעבר משותף וחתונה. חצי שנה אחרי החזרה לארץ התחלתי לפזול, לא במעשים אלא במילים. בסוף זה נגמר. מאז במשך שנה אני מנהלת זוגיות אבל כל מה שיש לי בראש זה הוא. כל הזמן, בהפוגות. זה בא והולך. בהתחלה עוד היינו בקשר, לא טוב ולא רע, בעיקר ממקום לא בריא. כל פעם חזרנו לדבר כשאני במערכת יחסים והוא לבד. כל פעם ביקש ממני לכבד אותו, לא הבין מה אני רוצה, ביקש שאשחרר. אני אגואיסטית, לא יכולתי. היום מבינה למה. הוא התאהב במישהי אחרת, ידעתי, דיברנו על זה. גם כשקצת חשפתי את הצד שלי מבחינתו זה לא היה רלוונטי, אמר לי שהוא במקום אחר כדי שאני אוכל להתקדם גם. מאז הם נפרדו ושוב דיברנו, שלח לי הודעה כשהיא שברה לו את הלב. שיחקתי בשתי קבוצות נפרדות, כותבת לו שאני חושבת עליו ומסרבת לוותר על הזוגיות שלי. פחדתי. מכאן לשם אנחנו לא מדברים כבר כמה חודשים. אני רוצה אותו. רוצה לנסות לגרום לו להיות שוב שלי. תוך ויתור על מערכת יחסים שאני לא שלמה בה. הייתם עושים את זה? מוותרים על הכל ונלחמים על מה שהלך לאיבוד בידיעה ששום דבר לא בטוח?