0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, ו-0 דרגו את העצות.

האם יש סוף לתחושת הבדידות הזאת?

אנונימי בן 18 | כתב את השאלה ב-11/01/18 בשעה 15:56

אני יודע, אתה בן 18, החיים עוד לפניך, זה עוד יקרה. יש הרבה אצות בים ובלה בלה בלה.
אבל מישהו חשב פעם שבדידות לפעמים לא חייבת להמדד רק בזמן? אני מרגיש אותה, את הבדידות הזאת עמוק מידיי, באופן דיי עקבי שגורם לי מעבר לאיבוד ריכוז - הוא גורם לכאב, לעייפות, לדיכאון, להרגשת חוסר עונים.
למעשה אני לא יודע למה אני רושם את "השאלה" הזאת, או "שופך את הלב" בכתב או בקול זה כבר למה משנה לי. כי ניסיתי את זה כבר. כאן, במקומות אחרים, למעשה אני מרגיש שאני צועק את הרגשות שלי כבר יותר מידיי אבל הם נשארין בסה"כ רגשות בסופו של דבר. שום דבר לא משתנה.

אני תלמיד בכיתת מחנוננים אם תרצו לקרוא לזה ככה... אני לומד לתואר בערך, אני אפילו עובר בחברה בהייטק בחופשים, ואם אנחנו עדיין במושגים של יסודי - אני דיי פופלארי/מקובל אפשר לומר, בשכבה, בכיתה, בבית ספר הייתי אומר.

מעולם לא היית לי חברה, לא התנשקתי, מעולם לא הייתי עם מישהי שאני מחבב יותר משעה ביחד לבד. מעולם לא יכולתי לאהוב כמו שרציתי לאהוב, להשקיע, לתת.

מעבר לשלוש שנים אהבתי מישהי, הייתי תמיד שם בשבילה, תמכתי, עזרתי, אפילו יותר מידיי יש שיגידו, זה בסהכ מוטיב חוזר, העזרה שיש אחרים שיקראו לה ניצול, שיקראו לזה להיות נחמד מידיי, להיות ידיד מידיי, רגיש מידיי. כי זה מה שכל הסובבים תמיד אומרים לי - אתה פשוט נחמד מידיי, גברים צריכים להיות קרים ולשחק אותה כאילו לא אכפת להם. אחרת ידרכו עליך.

בדיוק כשהתכוונתי להציע לה לצאת - ואני מדבר על ממש באותו היום... היא ואיזה בחור התחילו לצאת - ואל תדאגו, מעולם לא עשיתי דבר שיגרום להם אפילו להניד עפעף זה לנגד זו, אפילו הייתי אומר שהצלתי להם את הקשר פעם.
סבלתי בשקט, סבלתי, וסבלתי, היו תקוות והן הלכו, אבל הם המשיכו להיות ביחד! שנה וחצי שהרגישה לה נצח. ואז הם נפרדו, הוראיי! סופסוף הזדמנות לעשות צעד, הזדמנות שנוצלה אגב, אבל בסירוב קל, ועוד אחד "קליל", בסהכ הצעתי לה לצאת.
והינה, כיתות מתאחדות, והגיע לכיתה שלנו איזה בחור חדש, אחלה גבר אני לא אגיד שלא, אבל עד מהרה היא התחילה לרחף אחריו כאילו היה איזה משהו שראוי להערצה, וזהו, כביתי, שקעתי למטה ובסוף צפתי, החלטתי לפתוח את הפה שלי - אמרתי לה הכל, איך אני מרגיש, איך הרגשתי כבר 3 שנים מזורגגות. אבל מה היא כבר היית מוכנה לעשות בשבילי, השיחה הזאת היית קצרה מידיי כנראה באותה מידה שהייתי חשוב לה כבר באותה תקופה. 4 דקות במזדרון, כשאנשים מימין ומשמאל יכולים להגיף מכל עבר, זה כל מה שהיא היית מוכנה לתת לי כנראה.

יום למחרת לא יצאתי לטיול של יומיים, הייתי שבור, בכיתי! צעקתי. עלו מחשבות, שאלות, האשמות.
עלתה השאלה האם הייתי צריך לעשות את זה?? הכאב היה גדול מידיי. והרי גם ככה ה"לא" היה מיוחל וצפוח בהחלט, אבל הייתי צריך לפרוק הלא כן? לא יודע.
חזרתי לבית הספר, והינה הבחור החדש והיא מתנשקים, מרגיש כאילו הייתי האוויר שדרכו הם חלקו את הנשיקה שלהם.

היא ואני התרחקנו, זה קרה לאט לאט, היא באה מתישהו בשאלות אליי. למה אתה כלכך כועס?? מה כבר יכולתי לעשות אחרת? היו לי תשובות בראש, אבל היית גם ההבנה הזאת שלפעמים זה פשוט ככה, גבר אוהב אישה באופן לא סימטרי, האם אני יכול לכעוס על זה? כמה?
היא אמרה איזה משפט מיותר, ואני מצטט: "אתה הרי ידעת שזה לא יקרה נכון?? זה דיי ברור לא??" ואני אענה בשאלה. האם זה היה עד כדיי כל ברור? ואם כן אז למה.

אז יש עוד בנות בעולם, לא כולן רעות/חסרות לב, תהיה מישהי שכן תאהב אותך.
כמובן שאז זה היה נשמע כדבר חסר שחר, אבל תקופה עוברת ומבינים שחייבים בכל זאת לנסות.
ניסיתי, נכשלתי. אומנם לא שלושה חודשים אבל נכשלתי.

האחת פשוט דיברה איתי על מישהו אחר, כי מי אני אם לא ידיד הומו, האחרת פשוט נתנה לי את הרושם שזה לא יקרה ברמה כזאת שאפילו לא הצעתי לה לצאת או אמרתי לה איך אני מרגיש.
ואני יודע איך זה נשמע. מה פתאום הספקת את כל זה אתה כולה בן 18, אז אתה לא באמת הרגיש הזה כמו שצוייר עד עכשיו - אתה עובר מאחת לאחת כמו הרבה גברים טיפוסים, ואתם יודעים מה?

מאז הבחורה השנייה, הרגשתי קצת חוסר תקווה מפחיד, הרגשתי נואש לקשר, להיות עם מישהי, להרגיש פעם אחת גם נאהב חזרה, ולקבל את האפשרות לאהוב באופן שלא יהיה חסר מקום לרציונל.
אז אוליי במובן מסויים אפשר להגיד שממש "חיפשתי" וכבר לא היה אכפת לי מהמהירות שגורמת לי כביכול להצטייר כ-תקראו לזה חסר רגש "אמיתי" אם תרצו.
אבל הוא היה שם, ושלא תבינו אותי לא נכון, ה4 סיפורים האלה מתפרסים על תקופה של 5 שנים, 3. ו2, משמע שלא כמו בסרטים החלפתי "מטרה" כל שבוע, ואני משתמש במילה הזו רק לצורך הקונטקסט, בשום פנים ואופן אני לא רואה אותן, את אותן בנות כ"מטרות", בכל אחת ראיתי את הבנאדם, הכרתי אותה.

יש לאנשים מן קטע כזה להתאהב דווקא באנשים שהם לא מכירים כלכך, ככה זה בכל סרט, סדרה או מציאות וזוגות שהכרתי. את שלושת הבנות הראשונות הייתי צריך להכיר זמן רב עד לכדיי ההבנה שאני מרגיש כלפיהן משהו.
וכמובן באופו אנושי בזמן שאני התאהבתי, הן הפכו אותי למובן מאליו, כי הרי הן מכירות אותי, כמה מסתורי אני כבר יכול להיות, וכמובן אני תמיד שם, אני תמיד תומך ועוזר.
3 השנים ההם זו דוגמא מצויינת כנראה.

וכעת לכד ששבר את גב הגמל, אני מחמיא לעצמי בביטוי הזה אבל אני פשוט אסביר.
אני מדבר כרגע אני ההווה.
זוהי הפעם הראשונה שאני מחליט לנסות את זה עם מישהי שאני לא כלכך מכיר, שהיא סתם עשתה עליי רושם טוב. הייתי מגיע לכיתה שלה, יום כן, יום לא, הפסקה כן והפסקה לא. פעם אחת ניסיתי להיות אותו "קשה להשגה" המדובר, הייתי מי שאני, אבל לא הייתי שם כמו שהייתי נוהג להיות בשביל מישהי שאני מרגיש כלפיה משהו. והאם זה עבד?
לראשונה הרגשתי כאילו משהו שם באמת עובד, היא לא היית מפסיקה לחייך כשהיא איתי, רק בשאר שהיא רואה אותי כמעט באופן אוטומטי, הרגיש לי כאילו היא באמת חיפשה זמן לבלות איתי.

אז עשיתי את זה - הצעתי לה לצאת, הרגשתי כלכך טוב באותו הרגע, הרגשתי כלכך חיי. אבל זמן מה אחר כך היא הודיעה לי שהיא לא יכולה. (זה היה מקום ספציפי עם שעה ספציפית) אז החלטתי לנסות שוב והפעם מעבר לסתם הצעתי לה לצאת, אמרתי לה איך אני מרגיש, והיא אמרה משהו שחזר על עצמו בדפוסו בפעם הרביעית, "אתה כמו אח שלי, ידיד טוב שלי, אני מתה עליך, אתה בנאדם מדהים (היא גם הוסיפה) אבל אני רואה בך רק ידיד, אני לא מסוגלת לראות בך יותר מזה". נקרעתי, והכל היה חשוך פתאום. פתאום לא הרגשתי חיי כמו מקודם. הרגשתי למטה, וששום דבר לא עומד לעלות אותי למעלה עוד.

לא הייתי מסוגל לתפוס את זה, חודש לאחר מכן אפילו דיברתי איתה שוב, אבל היא עדיין הרגישה אותה הדבר ואמרה את זה בצורה הכי ישירה שיש. אז מדוע אני עדיין לא תופס בזה.

זהו,
כל מחשבה על אהבה גורמת לי כאב, אפילו היום - החבר הכי טוב שלי היה עם החברה שלו אצלי, ואין מי שיותר שמח בשביל שניהם, אבל רק להיות איתם באותו החדר שבר אותי, וזו מילת המפתח - שבור.
אני שבור.
ואני שואל. מה לעשות עכשיו? כיצד לצאת מהבדידות הלא נגמרת הזאת? מה לא בסדר איתי?

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (2) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "מה שעובר עליי"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות