נתתי לו אחרי שבועיים ואז החלטתי שזה מוקדם מידי. איך מתקנים את המצב?

היי, הכרתי בחור קטן ממני בשנתיים.
אחלה בנאדם. מצחיק, תומך והכל. איכשהו תוך כדי שבועיים של מפגשים אל תוך הלילה נסחפנו ונתתי לו ביד וגם הוא..בלי חדירה...ככה בערך 3 פעמים בשבועיים האלה. ניהננו ממש!
ואז הרגשתי שאני לא ממש סגורה עלזה האם אני אוהבת אותו או לא, הרגיש לי ילדותי מידי בגלל כל מיני סיבות. והחלטתי לשים לזה סוף.
כתבתי לו בוואצאפ למה אני מרגישה שזה לא יילך וכו..הוא היה בשוק..
שכחתי לספר שהיה לי רק אחד לפניו שנתתי לו מהר והוא פשוט ברח אחרי חודש..אמר שהקשר לא מתאים וכו וכו..לכן היה לי פחד סמוי כזה שגם הנוכחי יילך.
אחרי שעתיים משליחת ההודעה שוב נכנסתי לסרט שאולי אני מפספסת פה משו בגלל משקעים מהעבר..וכתבתי לו שזה בגלל מה שעברתי ואם אפשר לנסות שוב.
פחדתי מהתגובה אבל הוא כתב: נראלך שאני יוותר עלייך כזה מהר?
וחזרנו..יצאנו לטייל, אכלנו, דיברנו ואז הוא שאל מה אני רוצה לעשות, להמשיך לדירה הקבועה של חברים שלו(ריקה ששם תמיד היינו עושים חסי מין) או שאמשיך הביתה..אמרתי שנמשיך לדירה..בראש שלי היה שנמשיך את הסרט מפעם שעברה ויהיה סבבה, אבל לא יחסי מין.
צפינו בסרט, הוא נישק אותי תוך כדי בלהט עד שרצה להכניס לי אצבעות, וכאן עצרתי אותו, הפחד מהקודם שהבאתי כזה מהר גרם לי פשוט להתחמק גם מהנשיקות ופשוט לזרום עם הסרט.
סיימנו והרגשתי שהוא בדיכאון של החיים והבנתי למה.
ניסיתי להסביר לו מה שעובר עליי, אמר לי, אני לא סגור לגבייך, יום אחד את מדברת על פרידה ולמחרת את גורמת לי לסיטואציה של חרמנות, שאנחנו בדירה לבד ויש שקט ואת פתאום אומרת לי לא, ודוחה אותי כאילו אני רובוט. וכל זה אחרי שבאתי ופיניתי יום אני חוזר עם כאבי בטן של הזין..וזה כשאני עשיתי נסיעה של שעה אליו רק כי יש לו שלילה ועוד חודש הוא מסיים איתה..כל הזמן אני נסעתי אליו.
הרגשתי חרא. דיברנו אחר כך בטלפון והוא אמר שהוא לא יודע, ומחר יום חדש, וזה סוג של מוריד לו את הכבוד כשלא זרמתי כל כך עם הנשיקות ודחיתי אותו.
הכי אמיתי, הייתי מתה באותו רגע לסקס איתו, אבל משו בתוכי עצר אותי, כאילו אומר לי לא לתת מהר כי זה מה שקרה עם הקודם שברח.
אוף! שונאת ת'הרגשה החרא הזאת!
האם באמת הייתי חרא בנאדם? חשבתי סה"כ שנשב לראות סרט, גם מה שכתבתי לו בפרידה היה על זה שכל מפגש נגמר ביחסי מין שזה היה חלק מהעצבים..
קיצר אמרתי לו בטלפון שלא נתתי כי הייתי במחזור ולא הרגשתי נעים לספר לו ולומר שלא אגיע...(המחזור רק עוד 3 ימים) פחדתי שהוא יילך אז ניסיתי למצוא פיתרון. אני יודעת שזה שקר אבל הוא פשוט אמר יכולת לומר, הייתי מכבד, היית אומרת שקיבלת ולא מגיעה, עדיף שהייתי מחכה עוד קצת ולא חוזר הביתה עם כאבי זין של החיים..
האם פעלתי נכון? או שהוא צודק?
איך אני מתקנת את כל המצב ביש הזה שלא קרה בכוונה?