חוקרת כל דקה ביום שלו באובססיביות והוא הכי נאמן שיש, איך לחיות עם זה?

אז ככה.. עברתי הרבה דברים בחיים.. אני לא אתחיל לפרט אותם, אבל נדמה לי שהקשר בין העבר שלי לבין ההווה שלי חזק .. אני מאוד מפחדת מנטישה, הביטחון העצמי שלי ברצפה ואני לא מסוגלת לסמוך על בן זוגי ( אנחנו יחד כבר 5 שנים..) אני לא אומרת לו על זה מילה.. אני פשוט אוכלת את עצמי מבפנים בכל פעם שהוא בלימודים או בעבודה, אני כל כך מפחדת שיקרה משהו, אפילו פלירטוט.. אני כל כל מפחדת שהוא ימצא מישהי שבאמת שווה אותו.. ואני באובססיביות חוקרת כל דקה ביום שלו... לא דרכו.. מה שעושה אותי עוד עוד פסיכית.. יש לי ממש תרשימים.. לפי דברים שהוא סיפר לי ביוזמתו, לפי קבוצות בפייסבוק ששייכות למיקומים שהוא נמצא בהם שמצאתי אחרי שחיפשתי בנרות.. וזה משגעע אותי. אני לא מזיקה לו עם זה כי אני שותקת אבל אני מכאיבה לעצמי זה מטריף אותי לגמרי! וכן אם אני בוחנת את זה בצורה הגיונית הבחור שאני איתו הוא הכי נאמן וטוב לב שיש, ואין לי באמת סיבה הגיונית לכל הקנאה המטורפת הזאת.. אבל גם אנשים טובים עושים מעשים רעים.. ואני משתגעת.. אני לא יודעת איך לחיות עם זה?! אני יודעת שאני לא הגיונית אבל זה לא עוזב אותי... בבקשה אל תגידו לי לחשוב בהגיון על העובדות כי זה לא עוזר... יש לי בעיות נפשיות שגם אותן לא אפרט אז אולי באמת אין טעם בכלל לעבוד על זה כי במילא אני כואבת כל הזמן גם בלי קשר לזה. סתם סבל מהלך.. אז תשאירו עצה או שלא.. תודה..